הביא
הֵבִיא[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הביא |
| שורש וגזרה | ב־ו־א, גזרת נע"ו/י וגזרת נל"א |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא גרם לאחר לבוא.
- ”וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם, אֶת-בִּנְיָמִין, וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל-בֵּיתוֹ, הָבֵא אֶת- הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה“ (בראשית מג, פסוק טז)
- ”וַיְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם“ (דברים לא, פסוק כג)
- אני מביא אתי חברים למשחק.
- לשון המקרא קֵרב, הגיש, מסר.
- ”וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ“ (בראשית ד, פסוק ד)
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה לוֹ עוֹד, הָבֵא-נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וַיָּבֵא יָדוֹ, בְּחֵיקוֹ; וַיּוֹצִאָהּ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג“ (שמות ד, פסוק ו)
- "וְהוּא חֲלוֹם אֶחִד נוֹשֵׂא עוֹד בִּלְבָבוֹ, / לִבְנוֹת כִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבוֹא / עַל כַּפָּיו אוֹתוֹ יָבִיא / לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא" (עַל כַּפָּיו יָבִיא, מאת יורם טהרלב)
- לשון חז"ל הֵנִיעַ אֲחוֹרַנִּית.
- "מצות שחיטה מוליך ומביא הוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך כשרה ובלבד שיהא בסכין כדי הולכה והובאה" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת חולין, פרק א')
- [עממי] גרם לדבר כלשהו להתרחש.
- "שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב, שמלבדם אני עצוב גם בגללך" ( שינויי מזג האוויר / שלמה ארצי)
- "אדם מביא על עצמו את המקום אליו שלח עיניו" (אדם מביא / מירון איזקסון).
גזרון[עריכה]
מילה מקראית
נגזרות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
למשמעות (1):
למשמעות (3):
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- בשפה חיתית: הֵּפְּזִי, הֵּי-פְּּמִי: (ēpzi ; ei-pmi ) = קח,לקחת.
- אווסטית: אָּפֵנְטֵ, āfənte
- יוונית: הְבּ-תֹּ =ἅπτω =להצטרף,להדק.
- אילירית: (אָאֶטֹ, הָּבֵתֹר; Aeto, avetor)[דרוש מקור]
| השורש בוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|