זקן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זָקֵן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זקן |
| הגייה* | zaken |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ק־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ זְקֵנִים; זְקַן־, ר׳ זִקְנֵי־; נ׳ זְקֵנָה, נ"ר זְקֵנוֹת; נ׳ זִקְנַת־, נ"ר זִקְנוֹת־ |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- אדם מבוגר מאוד, אדם החי שנים רבות מאוד.
- לשון המקרא אדם חכם, אדם החבר בגוף המייצג את העם ומנהל את ענייניו לצד השליט.
- ”וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל-יִפְתָּח, לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ, וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.“ (שופטים יא, פסוק ח)
- ”וְהִנֵּה-הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר, לֹא-מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים, וְאֵלֶּה, בְּתוּלֵי בִתִּי; וּפָרְשׂוּ, הַשִּׂמְלָה, לִפְנֵי, זִקְנֵי הָעִיר. וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר-הַהִוא, אֶת-הָאִישׁ; וְיִסְּרוּ, אֹתוֹ.“ (דברים כב, פסוקים יז – יח)
- אבי האב או האם.
הערה[עריכה]
- בצורה ארכאית - 'עַבְדְּקָן' הוא אדם בעל-זקן.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- איטלקית: vecchio
- אירית: sean
- אלבנית: plak
- אנגלית: elder, old
- אסטונית: vana
- ארמנית: ծեր (הגייה: tzer)
- בוסנית: star
- גרמנית: alt
- הונגרית: öreg
- יידיש: אַלט
- סלובקית: starý
- ספרדית: anciano
- ערבית: مسنّ
- פולנית: stary
- פינית: vanha
- צ'כית: starý
- צרפתית: vieux
- רומנית: bătrân
- רוסית: старый
- שוודית: gammal
ראו גם[עריכה]
- זקנה
- בגרות
- הגיע לגבורות
- סנילי
- עתיק יומין בקבלה
זָקֵן (גם: זָקַן)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זקן |
| שורש וגזרה | ז־ק־ן, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הזדקן, הגיע לגיל מבוגר מאוד, הפך זקן.
- ראי איך הלבין שערו של אסף, הוא זקן מאוד מאז הפעם האחרונה בה ראיתיו.
- ”אִם-כֵּן – קוּם, נֵלְכָה לְדַרְכֵּנוּ!/ אִם-כֵּן, אַל-נֵבוֹשׁ כִּי זָקַנּוּ/ אִם-כֵּן, לֹא עָבְרָה עוֹד עִתֵּנוּ!“ (יַלְדוּת, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, לְכָל־יִשְׂרָאֵל--לִזְקֵנָיו וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם--אֲנִי זָקַנְתִּי, בָּאתִי בַּיָּמִים.“ (יהושע כג, פסוק ב)
- ”שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ, כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ: כִּי אָמַרְתִּי, יֶשׁ־לִי תִקְוָה--גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ, וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים.“ (רות א, פסוק יב)
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
זָקָן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זקן |
| הגייה* | zakan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ק־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ זְקָנִים; זְקַן־. |
- שער הצומח על הלחיים, על הסנטר ועל הלסת.
- זקן התחתון – לשון נקייה לשיער ערווה.
- ”בן סורר ומורה מאימתי נעשה בן סורר ומורה משיביא שתי שערות ועד שיקיף זקן התחתון ולא העליון אלא שדברו חכמים בלשון נקיה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף סח, עמוד ב)
- (ימאות) [סלנג] מִרְבָּד של אצות, בלוטי־ים ויצורים ימיים זעירים מסוגים שונים הנצמדים אל תחתית ספינות ומאיטים את התקדמותן, וגם למבנים ולמתקנים תת־מימיים.
- "זקן" על תחתית אנייה מפריע להתקדמותה במים ויכול להוריד את מהירותה בכמה קשרים.
- "וְיוֹם עוֹד יָבוֹא נְגָרֵד בַּזָּקָן / כְּמוֹ שֶׁגֵּרַדְנוּ אֶת זְקַן הַמַּשְׁחֶתֶת" (אַנְשֵׁי הַדְּמָמָה, מאת יורם טהרלב)
גזרון[עריכה]
- השורש קיים בשפות שמיות: לדוגמא: פיניקית\פונית: 𐤆𐤒𐤍 (זְקְנְ)[1], אבלאית: דָקָ-אֻנֻם, ערבית: דָ'קְנְ ذُقُون, ארמית דְּקַן[2] (חילוף אותיות ז↔ד בין עברית↔ארמית), אוגריתית dqn[3]. מקושר ל: 1) זקן ,2) סנטר.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- צִמדה (3)
תרגום[עריכה]
שער הפנים
|
צמדת יצורים ימיים
|
fouling (3) |
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: זקן |
| ערך בוויקיפדיה: צימדה ימית (ביופאולינג) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Beards |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Biofouling |
- ↑ A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 125
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 275