שיבה
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁיבָה.
שֵׂיבָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיבה |
| הגייה* | seyva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | שֹ־ו־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | ר'שֵׂיבוֹת; שֵיבַת־, ר׳ שֵׂיבוֹת־ |

- לשון המקרא זִקְנָה, זִקְנָה יְתֵרָה.
- לשון המקרא נִסְיוֹן חַיִּים.
- לשון חז"ל שֵׂעָר לָבָן.
- ”הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִים, וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ח)
- "חָלְפוּ הָאֲבִיבִים, חֲצִי מֵאָה עָבְרָה / וְתַלְתַּלִים הָפְכוּ שֵׂיבָה בֵּינְתַיִם" (חֹרְשַׁת הָאֵקָלִיפְּטוּס
, מאת נעמי שמר)