מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שיבה |
הגייה* | seyva |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שֹ־ו־ב |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות | ר'שֵׂיבוֹת; שֵיבַת־, ר׳ שֵׂיבוֹת־ |
אישה בשיבתה
- לשון המקרא זִקְנָה, זִקְנָה יְתֵרָה.
- ”מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהֹוָה.“ (ויקרא יט, פסוק לב)
- ”וְעַד־זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד־שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.“ (ישעיהו מו, פסוק ד)
- לשון המקרא נִסְיוֹן חַיִּים.
- ”תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים, כֹּחָם; וַהֲדַר זְקֵנִים, שֵׂיבָה.“ (משלי כ, פסוק כט)
- לשון חז"ל שֵׂעָר לָבָן.
- ”הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִים, וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ח)
- "חָלְפוּ הָאֲבִיבִים, חֲצִי מֵאָה עָבְרָה / וְתַלְתַּלִים הָפְכוּ שֵׂיבָה בֵּינְתַיִם" (חֹרְשַׁת הָאֵקָלִיפְּטוּס
, מאת נעמי שמר)