מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שיבה
|
הגייה* |
seyvah
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שֹ־ו־ב
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
נטיות |
ר'שֵׂיבוֹת; שֵיבַת־, ר׳ שֵׂיבוֹת־
|
אישה בשיבתה
- לשון המקרא זִקְנָה, זִקְנָה יְתֵרָה.
- ”מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהֹוָה.“ (ויקרא יט, פסוק לב)
- ”וְעַד־זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד־שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.“ (ישעיהו מו, פסוק ד)
- לשון המקרא נִסְיוֹן חַיִּים.
- ”תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים, כֹּחָם; וַהֲדַר זְקֵנִים, שֵׂיבָה.“ (משלי כ, פסוק כט)
- לשון חז"ל שֵׂעָר לָבָן.
- ”הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִים, וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ח)
- "חָלְפוּ הָאֲבִיבִים, חֲצִי מֵאָה עָבְרָה / וְתַלְתַּלִים הָפְכוּ שֵׂיבָה בֵּינְתַיִם" (חֹרְשַׁת הָאֵקָלִיפְּטוּס
, מאת נעמי שמר)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]