סגול
סֶגּוֹל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סגול |
| הגייה* | segol |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ג־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ סֶגוֹלִים |
- (דקדוק) אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /e/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כשלוש נקודות היוצרות מעין משולש.
- ”וּמַה תַּחֲשֹׁב עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְּנוּ הַמִּקְרָא בִּפְסוּקִים תְּחִלָּה, אַחַר כֵּן בְּנִקּוּד, [...] מִקָּמֵץ וּפַתָּח וְצֵירֵי וּסְגוֹל יוֹצֵא מִן הַהַקָּשָׁה.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק לא)
- דוגמה לשימוש בסגול: באותיות מ' ל' במילה מֶלֶךְ.
- בניקוד הבבלי אין מקבילה לסגול, ותחתיה יופיע פתח.
גיזרון
[עריכה]השורש סגול (סגולה) משמש בעברית לאוצר (בית אוצר), שצורתו כשל חרוט הדומה במבנהו לשלוש הנקודות המאפינות של הסגול, דעה אחרת כי השם סגלא שאול מסורית בהגיית: סגול,סגולה בהוראת: "אשכול ענבים".
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: segol
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: סגול (ניקוד) |