לדלג לתוכן

עד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עַד א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עד
הגייה* ad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ו־ד
דרך תצורה משקל קַל
נטיות
  1. לשון המקרא נצח, תקופה שאין לה סוף.
    • ”בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי-עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים“ (ישעיהו כו, פסוק ד)
    • ”שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ; עַד־ עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ה)
    • ”יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא-תֵבֹשׁוּ וְלֹא-תִכָּלְמוּ עַד-עוֹלְמֵי עַד (ישעיהו מה, פסוק יז)

גיזרון

[עריכה]
  • מקבילה בערבית غد (עַ'ד) – מחר.

נגזרות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

עַד ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עד
הגייה* ad
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש ע־ו־ד
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא מילת יחס המציינת גבול או קצה אחרון של זמן או מקום או כמות וכדומה.
    • ”וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.“ (בראשית יא, פסוק לא)
    • ”וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ.“ (שופטים יח, פסוק ל)
    • ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן: מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ, עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ.“ (אסתר ה, פסוק ו)
  2. לשון המקרא בזמן ש־, כל זמן ש־, לפני ש־.
    • ”יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר.“ (תהלים קמא, פסוק י)
    • ”וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ.“ (קהלת יב, פסוק א)
  3. לשון המקרא בביטוי עד אחד: אפילו.
    • ”וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם.“ (שמות ט, פסוק ז)
    • ”וּבָרָק רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה עַד חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם וַיִּפֹּל כָּל מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי חֶרֶב לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד.“ (שופטים ד, פסוק טז)
    • ”וַיָּקָם דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן; עַד אוֹר הַבֹּקֶר עַד אַחַד לֹא נֶעְדָּר אֲשֶׁר לֹא עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן.“ (שמואל ב׳ יז, פסוק כב)

גיזרון

[עריכה]
 1. מקביל לאכדית: adi, אוגריתית: 𐎓𐎄 (עד), ארמית: עד. קרוב לערבית: ⁧عَدَا (עַדַאַ) - חוץ מ־.
 2. קרוב לעוד (2). מקביל לאכדית: adi , adu - בזמן ש־. ארמית: עַד לֹא.
 3. קרוב לאכדית: ēdu - רק, יחיד, לבד.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   קצה
   בזמן ש־
   אפילו
  • אנגלית: even‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

עַד ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עד
הגייה* ad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ד־י/ה
דרך תצורה משקל קַל
נטיות
  1. לשון המקרא רכוש האויב שנלקח במלחמה.
    • ”בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל.“ (בראשית מט, פסוק כז)
    • ”נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תׇּרְנָם, בַּל פָּרְשׂוּ נֵס; אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז.“ (ישעיהו לג, פסוק כג)

גיזרון

[עריכה]
  • מקביל לארמית: "עֲדָאָה" - שלל, ביזה. משורש עד"ה בהוראת: לקיחה, הסרה, השוו לפועל הארמי "עַדֵּי", ולפועל העברי הֶעֱדָה.
  • יש מפרשים שטוענים שהוראת המילה אינה "שלל" אלא היא מילת יחס (עַד ב) ללא נסמך, או בהוראת: נצח, זמן ארוך (עַד א).[1]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

עַד ד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עד
שורש וגזרה ע־ו־ד א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא מסר עֵדוּת.
    • ”לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם ה' לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ.“ (צפניה ג, פסוק ח)

גיזרון

[עריכה]
  • הופעה יחידאית בזמן עבר. במקרא נפוצה צורת הבינוני "עֵד" המשמשת בעיקר כשם־עצם, ראו שם בגיזרון.
  • יש מפרשים בפסוק הנ"ל שהכוונה לבזוז (עַד ג), או שהכוונה "קומי לנצח" (עַד א).

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

עֵד א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עד
הגייה* ed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ו־ד א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ עֵדִים
  1. לשון המקרא מי שהיה נוכח בהתרחשות כלשהי, ושמסתמכים על דבריו על מנת לאשש מידע קיים או להסיק מידע חדש.
    • ”עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל-פִּי עֵד אֶחָד“ (דברים יז, פסוק ו)
  2. בהשאלה מן (1): חפץ המהווה סימן או סמל לאירוע כלשהו.
    • ”וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ.“ (בראשית לא, פסוק מד)
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם: הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ, וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם.“ (יהושע כד, פסוק כז)
  3. לשון המקרא הצהרה משפטית שמוסר העֵד (1) על מנת לאשש קיום של אירוע או מצב מסוים.
    • ”לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר“ (שמות כ, פסוק יב)
    • ”מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר.“ (משלי כה, פסוק יח)

גיזרון

[עריכה]
 1-2. בינוני-פָּעֵל מהפועל עָד ד. יש המקשרים לערבית: عَادَ (עַאדַ) - לשוב, לחזור (קרוב לעוֹד); כי העֵד חוזר בעדוּתו על הדברים שראה.[2] ויש אומרים שהמשמעות המקורית של המילה היתה: דבר המהווה סמל וסימן לאירוע כריתת ברית (משמעות 2), ראו בגיזרון עֵדוּת.
יש שפירשו ש"עֵד" הכוונה לאדם שמתרה ומזהיר, כמו הפועל "העיד" שהוראתו: התרה, הזהיר.[3] אמנם פועל זה גזור מ"עדות" בהוראת: חוק, מצוה, ואינו קשור באופן ישיר ל"עֵד".
 3. מקביל לצורה החז"לית "עֵדוּת" הרגילה כיום.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   עֵד (1)
  • איטלקית: testimone‏‏‏‏
  • אנגלית: witness‏‏‏‏
  • אספרנטו: atestanto‏‏‏‏
  • גרוזינית: მოწმე‏‏‏‏ (תעתיק: moc̣me)
  • גרמנית: Zeuge‏‏‏‏
  • הודית: गवाह‏‏‏‏ (תעתיק: gavaah)
  • הולנדית: getuige‏‏‏‏
  • הונגרית: tanú‏‏‏‏
  • טורקית: şahit‏, tanık‏‏‏‏
  • יוונית: μάρτυρας‏‏‏‏ (תעתיק: mártyras)
  • יפנית: 証人‏‏‏‏ (תעתיק: shōnin)
  • נורווגית: vitne‏‏‏‏
  • סווהילית: shahidi‏‏‏‏
  • ספרדית: testigo‏‏‏‏
  • ערבית: شَاهِد‏‏‏‏ (תעתיק: שָׁאהִד)
  • פולנית: świadek‏‏‏‏
  • פורטוגלית: testemunha‏‏‏‏
  • פינית: todistaja‏‏‏‏
  • פרסית: شاهد‏‏‏‏ (תעתיק: שָׁאהֵד)
  • צ'כית: svědek‏‏‏‏
  • צרפתית: témoin‏‏‏‏
  • קוריאנית: 증인‏‏‏‏ (תעתיק: jeung-in)
  • רומנית: martor‏‏‏‏
  • רוסית: свидетель‏‏‏‏ (תעתיק: svidételʹ)
  • שוודית: vittne‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

עֵד ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עד
הגייה* ed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ד־ד ב
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ עִדִּים
  1. לשון המקרא בגד מטונף.
    • ”וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ, וּכְבֶגֶד עִדִּים כׇּל צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲוֺנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ.“ (ישעיהו סד, פסוק ה)
  2. לשון חז"ל מטלית המשמשת לבדיקה אם יש דימום וסתי.
    • עֵד שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַכַּר וְנִמְצָא עָלָיו דָּם, עָגֹל, טָהוֹר. מָשׁוּךְ, טָמֵא.“ (משנה, מסכת נדהפרק ח, משנה ד)
    • ”הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים[4], הֲרֵי זוֹ כִפְקִידָה, מְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה.“ (משנה, מסכת נדהפרק א, משנה א)

גיזרון

[עריכה]
  • מילה יחידאית במקרא.
  • הוצעו כמה אפשרויות לגיזרון: יש המקשרים לשורש עד"ה בהוראת: הסרה, לקיחה, שבני אדם מסירים ומרחיקים עצמם מבגד כזה.[5] אחרים גזרו משורש עד"ה בהוראת: לבש, ענד.[6] יש גוזרים מעַד ג - ביזה, שבדרך כלל בגדים שנלקחים כביזה מגואלים בדם.[7] ויש שהקבילו לערבית: عَادَة⁩ (עַאדַה) - וסת, מחזור נדה.[8]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: rag‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ר' נפתלי הרץ-ויזל, בראשית מט, כז.
  2. מילון קליין.
  3. אם למקרא דברים יז,ו.
  4. בכתב יד קאופמן מנוקד: "עֵדִים".
  5. רש"י.
  6. מיוחס לרבנו גרשום, בבא בתרא ט' ע"ב.
  7. ראב"ע, ריב"כ.
  8. שד"ל.