תוך

תּוֹךְ

אמצע, החלק הפנימי.
- ”וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן“ (בראשית ג, פסוק ג)
- ”וַיִּתֵּן אֶת-הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַיִּפְרְשׂוּ אֶת-כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף-הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל-תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל-כָּנָף“ (מלכים א׳ ו, פסוק כז)
- ”שְׁתֵה-מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ“ (משלי ה, פסוק טו)
- ”בדחף פתאומי איתר פיקט את אחת ההקלטות המוקדמות של מרטנס ותחב את הסרט אל תוך המכשיר.“ (אל תוך כוכב השביט, מאת ארתור סי. קלארק, בפרויקט בן יהודה)

המילה משמשת בעיקר בתוספת אותיות בכל"ם, ליצירת תואר־הפועל. לצורת הנפרד משמשת המילה תווך להלן.
להמחשת השינויים במשמעות המילה: בפסוק ”...בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים.“ (שמות לט, פסוק כה) י"א בתוך חלל הרימון. וי"א בין הרימונים.

אמצע, החלק הפנימי.
- ”וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת-הַצִּפֹּר לֹא בָתָר.“ (בראשית טו, פסוק י)
- ”וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן-הָעִיר לִקְרָאתָם וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה וַיַּכּוּ אוֹתָם עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט.“ (יהושע ח, פסוק כב)
- ”וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת-שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ.“ (שופטים טז, פסוק כט)
(פיזיקה) מרחב שאותות וגלים יכולים לעבור בו.

חבר בין שני גורמים או יותר שאין ביניהם קשר ישיר.
- ”לא באתי לפשר, לא באתי לתווך, אבל… אינך צריך לשכוח, כי עודנה תינוקת, עוד לא מלאו לה שבע־עשרה שנה… אין לך שום יסוד ל"רוגז"… שובה אלינו, שובה!…“ (האם, מאת גרשון שופמן, בפרויקט בן יהודה)

עברית חדשה משורש מקראי
" מן המילה תווך נגזר שם המקצוע מתווך: המתווך עומד בתווך בין קונים למוכרים או בין שני צדדים בסכסוך וכדומה" (האקדמיה ללשון העברית).

[[קטגוריה:]]