איכות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֵיכוּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איכות
הגייה* eikhut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־י־ך
דרך תצורה איך + ־וּת
נטיות ר׳ אֵיכֻיּוֹת; אֵיכוּת־, ר׳ אֵיכֻיּוֹת־
  1. לשון ימי הביניים סך התכונות המתארות עצם כלשהי.
    • "וְאֹמַר כִּי הַמּוּחָשִׁים לֹא הִשַּׂגְנוּ בְחוּשֵׁינוּ כִּי אִם כַּמּוּתָם וְאֵיכוּתָם, וְיִגְזֹר הַשֵּׂכֶל כִּי הֵם נְשׂוּאוֹת בְּנוֹשֵׂא, וְהַנּוֹשֵׂא הַהוּא יִקְשֶׁה לְהַעֲלוֹת צוּרָתוֹ עַל לֵב, וְאֵיךְ נַעֲלֶה עַל לֵב צוּרַת דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ כַמּוּת וְלֹא אֵיכוּת?" (ספר הכוזרי מאמר חמישי (אבן תיבון))
    • בכל חודש מקפידה המועצה לבדוק את איכות המים בישראל.

גיזרון[עריכה]

  • מחידושי התיבונים. תרגום שאילה מערבית: كَيْفِيَّة (כַּיְפִיָּה), הגזור ממילת השאלה كيف (כיף) – איך.
  • משה ליב ליליינבלום כותב במאמרו "להרחבת השפה"[1] על חידוש המילה:
"אחרי הגאונים נתחלקה הספרות לשלשה חלקים: ספרות הפלפול, ספרות בעלי השיר וספרות הפילוסופיא... אך בעלי הספרות הפילוסופית הוכרחו באמת לברוא מלות חדשות על פי המושגים החדשים שמצאו בספרים מן המין הזה. את המלות החדשות השתדלו לגזור ממלות עבריות ישנות, ולא נמנעו להשתמש לזה גם במלות שאין תמונתן משתנות, כמו: איך, כמה, מה, שיצרו מהן מלות המקרה: איכות, כמות, מהות, ועוד... אבל עד כמה היו הסופרים בכלל זהירים בקבלת חדושים כאלה, נראה מזה, שהפעלים "מְאוּיָךְ", "יִתְאַיֵךְ", שבנו איזו מתמיהים מן המלה "אֵיך", לא נתקבלו בספרותנו כלל, ולולא הזכירם אבן-תבון בסוף הערותיו לס' "מורה נבוכים", לא היו נודעים לנו. הסופרים הרגישו, כי מאחר שהמלה "איכות" בעצמה אינה אלא חדוש, אין מן הראוי לגבב עליה עוד חדושים אחרים".

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. משה ליב ליליינבלום, "להרחבת השפה". ‏פרויקט בן-יהודה‏, 24/12/2009.