מין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִין א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מין
הגייה* min
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־י־ן
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ מִינִים; מִין־, ר׳ מִינֵי־; כ׳ מִינוֹ או מִינֵהוּ
  1. לשון המקרא [ביולוגיה, טקסונומיה] דרגת המיון הבסיסית של יצורים חיים. לרוב קבוצת פרטים היכולים להתרבות בינם לבין עצמם.
    • ”וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב“ (בראשית א, פסוק יב)
    • ”מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת“ (בראשית ו, פסוק כ)
    • ”וְהַחֲסִידָה וְהָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְהַדּוּכִיפַת וְהָעֲטַלֵּף“ (דברים יד, פסוק יח)
    • חתול בר הוא מין ממשפחת החתוליים.
  2. זוויג; מאפיין של יצור חי הקובע עם מי הוא יכול להתרבות. לרוב זכר או נקבה.
    • מינו של העובר קובע את איברי הרבייה שיתפתחו אצלו.
  3. לשון ימי הביניים בהשאלה (2): [דקדוק] מציין זכר, נקבה או סתמי בשֵמוֹת.
    • היום התווכחתי עם חברי בנוגע למינה של המילה "גרב": הוא טען שזכר, בעוד אני טענתי שנקבה.
  4. בהשאלה (2): סקס, יחסי אישות; מגע אינטימי המערב איברי רבייה.
  5. בהשאלה (1): קבוצה סגורה מבחינת מאפייניה, אשר נבדלת בהן מאחרים כמותה.
    • ”הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין; נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם.“ (משנה, מסכת דמאיפרק ה, משנה ו)
    • "איזו מין שלוה ולא עושים שום דבר / איזו מין שלוה ועוד שבוע עבר. " (שלווה, מאת אבי קורן)
    • "אֵין לִי רֹאשׁ לְמִלִּים אֲרֻכּוֹת / וְאַתָּה מִין מִלָּה אֲרֻכָּה שֶׁכָּזֹאת." (שִׁיר הַפְרֵחָהערך מקביל בוויקיפדיה, מאת אסי דיין)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מין

מִין ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מין
הגייה* min
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־י־ן
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ מִינִים
  1. כופר באמונה דתית כלשהי.
    • "תנו רבנן: אדם יחידי נברא, ומפני מה - שלא יהו מינים אומרין: הרבה רשויות בשמים" (סנהדרין לח א)
    • "שאול שאלו אותי על מה שיש אִתי מן הטענות והתשובות [...] ועל המינים החולקים על המון ישראל" (ספר הכּוּזרי, רבי יהודה הלוי; תרגום אבּן־תיבּון)

גיזרון[עריכה]

  1. מקור המילה בתלמוד הבבלי: "פרשת ציצית מפני מה קבעוה? אמר רבי יהודה בר חביבא: מפני שיש בה חמשה דברים: מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצות, ודעת מינים, הרהור עבירה, והרהור עבודה זרה" (ברכות יב ב). תחילה היא שימשה לכינוי הכופרים בעיקרי היהדות הרבנית - פרושית, כגון הצדוקים והנוצרים הראשונים, אולם מאוחר יותר קיבלה משמעות כללית יותר.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מִיֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מיין
שורש וגזרה מ־י־ןגזרת נחי ע"ו
בניין פִּעֵל
  1. הבדיל בין פרטים שונים באוסף ע"פ מאפייניהם השונים.
    • ענף האגרוף ממיין את הספורטאים בהתאם למסת הגוף שלהם.
    • הכובסת מיינה את הבגדים לחולצות טריקו, סוודרים, מכנסיים ארוכים וקצרים, תחתונים וגרביים.
    • עובדי הארכיון ימיינו את המסמכים לפי תאריך כתיבתם.

נגזרות[עריכה]

  • מֻיַּן (צורת הסביל)
  • מיון

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: sort‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש מין

השורש מ־י־ן הוא שורש מגזרת נחי ע"ו.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל מִיֵּן מְמַיֵּן יְמַיֵּן מַיֵּן לְמַיֵּן
פֻּעַל מֻיַּן מְמֻיָּן יְמֻיַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַיֵּן מִתְמַיֵּן יִתְמַיֵּן הִתְמַיֵּן לְהִתְמַיֵּן