מנין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִנְיָן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מניין
הגייה* minyan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קִטְלָן
נטיות ר׳ מִנְיָנִים נס׳ מִנְיָנוֹ, מִנְיָנָהּ מִנְיַן־. מִנְיָנָיו מִנְיָנֶיהָ מִנְיְנֵי־
  1. ידיעת הכמות על ידי ציון כל פרט בסדרו העוקב.
    • ”...תְּרֵי-עֲשַׂר לְמִנְיָן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.“ (עזרא ו, פסוק יז)
    • ”אֵין תּוֹרְמִין, לֹא בַמִּדָּה, וְלֹא בַמִּשְׁקָל, וְלֹא בַמִּנְיָן; אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי.“ (משנה, מסכת תרומותפרק א, משנה ז)
    • ”הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה; אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה הָיָה, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת.“ (משנה, מסכת נזירפרק א, משנה ז)
  2. [יהדות] קבוצה, של עשרה אנשים, בת הגודל המזערי לצורך תפילה או קריאה בתורה וכד'.
    • ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר – אֵין עוֹלִין לַמִּנְיָן, וְאֵין עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, אֶלָּא בָאָרֶץ הָיוּ עוֹמְדִין, וְרָאשֵׁיהֶן מִבֵּין רַגְלֵי הַלְוִיִּם, וְצוֹעֲרֵי הַלְוִיִּם הָיוּ נִקְרָאִין.“ (משנה, מסכת ערכיןפרק ב, משנה ו)
    • התפללת היום במניין? –לא! לצערי לא מצאנו מניין בכל האזור.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.[1] מילה מארמית ולשון חז"ל השורש נמצא מעט במקרא מונה. גם מָנָה – יחידה מדודה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: quorum‏‏‏‏ (2)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מניין

סימוכין=[עריכה]

  1. "מִנְיָן",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4510)

מִנַּיִן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנין
הגייה* minayin
חלק דיבר מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה מִן + אַיִן
נטיות
  1. לשון חז"ל. מילת שאלה: מן אי זה מקום.
  2. לשון חז"ל מילת שאלה מה הסיבה ל־. כיצד ידוע ש־. מאיזה מקום ידוע לך.

גיזרון[עריכה]

  • הלחם המילים מִן + אַיִן. בניגוד למילים אחרות עם התחילית מִן, כאן לא חלה הידמות של ה־נ'.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: whence‏‏‏‏