נדודים

נְדוּדִים

לשון ימי הביניים מעבר ממקום אחד למשנהו, ובפרט כשהדרך רבה.
- "באתי משמים, עברתי נדודים / לשאת ברכת שלום לכל הילדים." (אלוהים שלי, מאת עוזי חיטמן)
לשון המקרא בהשאלה: קיצור מן נדודי שנה.
- ”אִם־שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי, מָתַי אָקוּם וּמִדַּד־עָרֶב; וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי־נָשֶׁף.“ (איוב ז, פסוק ד)
- "לֵיל שֶׁמּוֹסֵךְ אֶת כִּשּׁוּפָהּ שֶׁל רְעוּת רוּחַ / בְּבִנְיָנָהּ שֶׁל מַמְלָכָה, לֵיל נְדוּדִים / נִצָּב פָּרוּשׂ עַל הַיָּחִיד וְהַגְּדוּדִים." (לֵיל חֲנָיָה, מאת נתן אלתרמן)

ערך בוויקיפדיה: נדודים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נדודים