אפרים

אֶפְרַיִם[עריכה]

שבטי ישראל
רְאוּבֵן \| שִׁמְעוֹן \| לֵוִי \| יְהוּדָה \| יִשָּׂשכָר \| זְבֻלוּן \| דָּן \| נַפְתָּלִי \| גָּד \| אָשֵׁר \| אֶפְרַיִם \| מְנַשֶּׁה \| בִּנְיָמִין

נחלות שבטי ישראל

אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שמו של אפרים, בנו השני של יוסף ואחיו של מנשה.
- ”וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף, הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה; וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי בָנָיו, עִמּוֹ – אֶת-מְנַשֶּׁה, וְאֶת-אֶפְרָיִם.“ (בראשית מח, פסוק א)
- ”וַיִּקַּח יוֹסֵף, אֶת-שְׁנֵיהֶם--אֶת-אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל; וַיַּגֵּשׁ, אֵלָיו“ (ברשית מח, פסוק יג)
- ”דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם, יָמָּה; וְנָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם, אֱלִישָׁמָע בֶּן-עַמִּיהוּד.“ (במדבר ב, פסוק יח)
שם פרטי לזכר.
- ”לַסָּבְתָא שֶׁל אֶפְרַיִם / לַסָּבְתָא בַּרְוָזַיִם – / אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי שָׁחֹר.“ (בַּרְוָזַיִם, מאת לאה גולדברג בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "הגיבור של הסיפור / להגיד אותו אסור, / נגלה רק שהשם שלו כמו אפריים." (גוליית, מאת דני סנדרסון)

ערך בוויקיפדיה: שבט אפרים