יהוה

יְהֹוָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יהוה
הגייה*	yehova[1]
חלק דיבר	שם־עצם פרטי
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא שמו המפורש של אלוהים, המבטא את התגלות אלוהים בעולם בני האדם בצורת נסים.

   • "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם: בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (בראשית ב׳ – פסוק ד׳)

מילים נרדפות

אביר יעקב אדוני אדוני צבאות אהיה אשר אהיה אלוהים הגבורה הקדוש ברוך הוא הרחמן

השם הוי"ה יי מלך מלכי המלכים פחד יצחק צור ישראל רוכב ערבות ריבונו של עולם

שדי בורא עולם אלוקים א-לוקים בוחן כליות ולב

ראו גם

• אצבע אלוהים

הערות

1. ↑  לא מקובל לבטא את שמו המפורש של אלוהים. בעת הקראה, נהוג לומר "אדונַי" ובכתיבה נהוג לכתוב "ה׳" במקום השם המפורש.