יהוה

יְהֹוָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יהוה
הגייה*	yehova, yahwe
חלק דיבר	שם־עצם פרטי
מין	זכר
שורש	ה־י־י/ה
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא שמו המפורש של אלוהי־ישראל, המבטא את התגלות אלוהים בעולם בצורת נסים.

   • ”אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם: בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם“ (בראשית ב, פסוק ד)

גיזרון

• צורה חלופית של הפועל יהיה, תוך חילופי י/ו. כך מתואר בפסוק בתורה: ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים – הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם "אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" וְאָמְרוּ לִי "מַה שְּׁמוֹ?", מָה אֹמַר אֲלֵהֶם? וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה – אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר – כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה – כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.“ (שמות ג, פסוקים יג – טו)
• בתקופה הפרסית קוצר שמו ל-"יהו", ונוסף לשמות פרטיים רבים כדוגמת: "נתנ-יהו", כנראה גם כצעד סמלי המבטא את גבולות הארץ המצומצים שניתנו ליהודאים מן השלטון הפרסי .

צירופים

• יום יהוה
• כבוד יהוה
• מִי לַיהוה אֵלָי

ראו גם

• אצבע אלהים

קישורים חיצוניים

• אילון גלעד, "מתי הפסיקו יהודים להגיד יְהֹוָה?". ‏הארץ‏, 31/10/2018

הערות שוליים

שמות האלוהים