גלות
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים
גָּלוּת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גלות |
| הגייה* | galut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־ל־ה, גזרת נחי ל"ה |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' גָלוּיוֹת |
- עקירה ממולדת, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה.
-
- הממלכה האשורית כבשה ארצות רבות באזור, והייתה הראשונה להשתמש בגלות ככלי לדיכוי העמים הנכבשים.
- גלות בבל היא גלות ממלכת יהודה, שהחלה בשנת 597 לפנה"ס על ידי נבוכדנצאר והושלמה ב-586 לפנה"ס עם הגליתו של המלך צדקיהו.
-
- היעדרותו של עם ישראל, או חלקים משמעותיים ממנו, מארץ ישראל.
-
- "יהודים, חסלו את הגלות - ולא, הגלות תחסל אתכם!" (ז'בוטינסקי)
- הגלות הייתה נושא מרכזי בפולמוס היהודי-נוצרי.
-
- מקום מושבו או נדודיו של הגולה לאחר גירוש מארצו. ארצות נכר.
-
- לקראת החתונה שב אלכסנדר מן הגלות והשלים עם אביו פיליפוס.
- "בזמן שבית־המקדש היה קיים, היו הלויים מתפרנסים ממעשר; ואפילו עכשיו בגלות אין הכוהנים יכולים לעלות לדוכן, עד שהלויים מכשירים אותם" ("על נהרות בבל", יהודה שטיינברג)
-
- קהל גולים.
-
- "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות;" (מגילת העצמאות של מדינת ישראל)
- שיבת ציון היא חזרתם של ה יהודי גלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש.
-
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: exile, captivity, the Diaspora
