גלות

גָּלוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גלות
הגייה*	galut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ל־י/ה, גזרת נחי לי"ה
דרך תצורה	משקל קַטְלוּת
נטיות	גָלוּת־, ר׳ גָּלוּיוֹת או גָּלֻיּוֹת, גָּלֻיּוֹת־

1. עקירה מן המולדת, בדרך כלל מאולצת, של אדם או עם.

   • ”וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ־יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ...“ (מלכים ב׳ כה, פסוק כז)
   • ”וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂרִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא־אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִיר.“ (יחזקאל לג, פסוק כא)
   • הגלות הייתה נושא מרכזי בפולמוס היהודי־נוצרי.

2. מקום מושבו או נדודיו של אדם או עם לאחר גירוש מארצו.

   • "בזמן שבית־המקדש היה קיים, היו הלויים מתפרנסים ממעשר; ואפילו עכשיו בגלות אין הכוהנים יכולים לעלות לדוכן, עד שהלויים מכשירים אותם" ("על נהרות בבל", יהודה שטיינברג)
   • לקראת החתונה שב אלכסנדר מן הגלות והשלים עם פיליפוס אביו.

3. לשון המקרא קהל גולים.

   • ”אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל־דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא־יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.“ (ישעיהו מה, פסוק יג)
   • ”כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי צֹר וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם וְלֹא זָכְרוּ בְּרִית אַחִים.“ (עמוס א, פסוק ט)

גיזרון

• עפ"י תעודות בבליות - "גָלֻאֻתֻּ galūto" היה כנראה שם יישובם של גולי בבל בניפור.

צירופים

• קיבוץ גלויות

נגזרות

• גלותי

מילים נרדפות

• פְּזוּרָה
• גּוֹלָה
• תְּפוּצָה
• נֵכָר (2)

ניגודים

• מוֹלֶדֶת

תרגום

• אנגלית: diaspora‏, exile‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גלות