מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שֶֹכֶר ; ראו סֶכֶר .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכר
הגייה * sakhar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־כ־ר
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות שְׂכַר־
תלוש שכר לשון המקרא תשלום תמורת עבודה בכסף או בשווה כסף.
”וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם [...] כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד.“ (במדבר יח , פסוק לא ) ”אִם-בְּעָלָיו עִמּוֹ – לֹא יְשַׁלֵּם, אִם-שָׂכִיר הוּא – בָּא בִּשְׂכָרוֹ .“ (שמות כב , פסוק יד ) "כאן נסלסל במלוא גרוננו / בחרוזים המזהירים / לחם עוני זה חלקנו / כי אין שכר למשוררים." (שיר השוק נעמי שמר ) הוא נתקבל לעבודה בשכר חודשי של 5000 ₪. לשון המקרא תשלום תמורת שרותים או דמי שימוש בנכסים .
”וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ [...] וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַּרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ“ (יונה א , פסוק ג ) הוא שילם לעורך־הדין את מלוא שכר ־הטרחה תמורת ייצוגו במשפט.
שכר ־הדירה שמשלמים בישראל שוכרי הדירות לבעליהן – הוא מהגבוהים בעולם.לשון המקרא תגמול או פיצוי לא־כספי תמורת מעשה טוב (ולעיתים רחוקות – מעשה רע) .
”מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ“ (ירמיהו לא , פסוק טו ) ”כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה וְאֵין-עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם.“ (קהלת ט , פסוק ה ) ”בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה[...]; שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה; וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה ב ) מדיניות של שכר ועונש - היא שיטה מקובלת בניהול . שורש ש־כ־ר.שומרית - אֶׁשגר (eš.gar 𒂠𒃼) אכדית - אישכָּרוּ (iškaru) הקצבה,קצבה אוגריתית - שכּר ṯ-k-r[1] סורית ארמית - אשכרתה ܐܫܟܪܐ חלקת אדמה,שדה עברית מקראית - "אשכר " בהוראת מתנה .
”תני רבי שמעון בן יוחי אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים“ (ירושלמי, מסכת חגיגה – דף א, עמוד ז ) -לקראת סוף ימי בית שני החלו מנהיגי העם להתקין עבור התלמידים: סופרים - שלימדו מקרא ,ומַשׁנִים - שהתמחו במשנהמילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
שכר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכר
הגייה * se kher
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־כ־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות שֶׂכֶר־
עברית חדשה (רווח בצרף "טיסת שכר") קניית שירותי טיסה או הפלגה , או בדרך־כלל שכירת מטוס וצוותו על־ידי סוכני תיירות ליעד מיוחד, שאין אליו טיסות סדירות , או כתוספת לטיסות הסדירות הקיימות לאותו יעד.
"התייר הסקנדינבי יוותר על ביקור בישראל אם לא תאופשר לו טיסת שכר זולה." (מהעיתון "חרות", 9/4/64 באתר עיתונות יהודית היסטורית) . טיסת שכר של "אל־על" שנשכרה ע"י ארגון "נפש בנפש" מהמילה שָׂכָר [2] ”רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת“ (משלי יא , פסוק יח ) פרשנות מילה זו אינה מוסכמת ורבים מהפרשנים מפרשים כמו בפסוק ”שכר אגמי נפש“ (ישעיהו יט , פסוק י ) סֶכֶר . מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
שכר
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 891 : ṯ-k-r
↑ אברהם אבן־שושן, המילון החדש , קרית־ספר בע"מ, 1989
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיכר
הגייה * shekhar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־כ־ר
דרך תצורה משקל קֵטָל
נטיות שֵׁכַר־
לשון המקרא משקה מְשַׁכֵּר המכיל אלכוהול ,שאינו יין.
”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. “ (במדבר ו , פסוק ג ) ”וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיהוָה“ (במדבר כח , פסוק ז ) ”סוּרוּ, סוּרוּ מֶנִּי, / יָגוֹן, קַדְרוּת וּמַחְשָׁבָה / הֵן חַי אֲנִי, חַי עוֹדֶנִּי / שֵׁכָר אֶשְׁתֶּה וְאַהֲבָה...“ (סורו מני אלכסנדר פן בזֶמֶרֶשֶׁת ) בקבוקי שיכר מאכדית: šikaru. בארמית: שִׁכְרָא. ראה גם ביוונית עתיקה - (שִׂיכֵּרַא σίκερα sidra ) =סיידר אלכוהולי . [1] מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
שכר
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ אברהם אבן־שושן, המילון החדש , קרית־ספר בע"מ, 1989
לשון המקרא שירותים מאדם לפרק זמן מוגבל ומוגדר תמורת תשלום מוסכם.
”וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי“ (בראשית ל , פסוק טז ) ”וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ“ (דברים כג , פסוק ה ) ”הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ“ (מלכים ב׳ ז , פסוק ו ) שכרתי עורך־דין על מנת שייצג אותי בתביעה כנגד הביטוח הלאומי.לשון חז"ל זכות שימוש בנכס לפרק זמן מוגבל ומוגדר תמורת תשלום מוסכם.
מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ] פעם אחת במקרא בסמ"ך ”וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם“ (עזרא ד , פסוק ה ) לשון המקרא זחה דעתו ונתבלבלה בדר"כ כתוצאה משתיית משקה המכיל אלכוהול.
”הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר“ (ישעיהו כט , פסוק ט ) ”וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה“ (בראשית ט , פסוק כא ) ”וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם..וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ“ (בראשית מג , פסוק לד ) ”שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ וְנִפְלוּ וְלֹא תָקוּמוּ “ (ירמיהו כה , פסוק כז ) ”אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים“ (שיר השירים ה , פסוק א ) ”שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת אֱדוֹם יוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ עוּץ גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס תִּשְׁכְּרִי וְתִתְעָרִי“ (איכה ד , פסוק כא ) מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיכר
שורש וגזרה שׁ־כ־ר
בניין פִּעֵל
גרם לשיבוש דעתו ולהחלשת הכרתו של אדם על ידי שהשקהו משקה אלכוהולי או הדומה לו.
”וַיִּקְרָא לוֹ דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ“ (שמואל ב׳ יא , פסוק יג ) ”וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם“ (ישעיהו סג , פסוק ו ) מילה מקראית. מקביל לאכדית שַׁכַּרֻ šakāru . מילים נרדפות [ עריכה ]
לערך העוסק בכתיב מקראי שֶֹכֶר; ראו סֶכֶר.
ערך בוויקיפדיה: שכר
, מאת אלכסנדר פן בזֶמֶרֶשֶׁת)
.jpg)