הכרה

הַכָּרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הכרה
הגייה*	hakara
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־כ־ר
דרך תצורה	משקל הַקְטָלָה
נטיות	הַכָּרַת־; ר׳ הַכָּרוֹת

1. ערנות, מוּדָעוּת למתרחש. כושר ההבחנה בין דבר אחד למשנהו, ובין עניין לעניין.

   • ”הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָ֣נְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ, לֹא כִחֵדוּ; אוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי-גָמְלוּ לָהֶם רָעָה.“ (ישעיהו ג, פסוק ט)

2. (רפואה) מצב תודעתי בסיסי בו הפרט מסוגל להגיב לגירויים חיצוניים.

   • התעוררות היא תהליך בו חוזרת ההכרה לאדם אחרי שישן.

גיזרון

• שם פעולה מן הכיר.
• המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים

• אבדן הכרה
• הכרת הטוב
• הכרת תודה
• תת הכרה

נגזרות

• הכרתי

מילים נרדפות

• אבחנה (1)
• דעת (2)
• היכר (1)

תרגום

• אנגלית: recognition‏, awareness‏, consciousness
• צרפתית: conscience‏‏‏‏

ראו גם

• ערנות
• בינה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הכרה