תשלום
מראה
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תַּשְׁלוּם
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תשלום |
הגייה* | tashlum |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ל־ם |
דרך תצורה | משקל תַּקְטוּל |
נטיות | ר׳ תַּשְׁלוּמִים; תַּשְׁלוּם־, ר׳ תַּשְׁלוּמֵי־ |
- לשון חז"ל השבת חוב; מתן כסף לאחר.
- ”גָּנַב תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ וַאֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי חֳמָשִׁים וְקֶרֶן, שֶׁאֵין בַּהֶקְדֵּשׁ תַּשְׁלוּמֵי כָפֶל.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ו, משנה ד)
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין, עַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת א, פסוק טו), מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ו)
- (מסחר) בהשאלה: מנה אחת מכלל המחיר, שנפרס לנוחות הקונה.
- העדפתי לשלם בתשלומים בכרטיס אשראי ולא במזומן.
- לשון ימי הביניים גמר והשלמה.
- שלא חל הגט עד תשלום שלשים יום טור אבן העזר סימן קמד
גיזרון
[עריכה]- 1. מן שילם 2. גזירה לאחור מהנגזרת צורת רבים "תשלומים" 3. מן שָׁלֵם השלים.
- המילה גם קיימת באכדית במובן 1, באותה משמעות: תַּשְׁלִימתוּ tašlimtu או tašlimtu .
צירופים
[עריכה]- תשלומי כפל
- חופשה ללא תשלום (חל"ת)
- תשלום דגש
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]
השורש שׁלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|