מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | תשלום |
| הגייה* | tashlum |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטוּל |
| נטיות | ר׳ תַּשְׁלוּמִים; תַּשְׁלוּם־, ר׳ תַּשְׁלוּמֵי־ |
- לשון חז"ל השבת חוב; מתן כסף לאחר.
- ”גָּנַב תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ וַאֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי חֳמָשִׁים וְקֶרֶן, שֶׁאֵין בַּהֶקְדֵּשׁ תַּשְׁלוּמֵי כָפֶל.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ו, משנה ד)
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין, עַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת א, פסוק טו), מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ו)
- (מסחר) בהשאלה: מנה אחת מכלל המחיר, שנפרס לנוחות הקונה.
- העדפתי לשלם בתשלומים בכרטיס אשראי ולא במזומן.
- לשון ימי הביניים גמר והשלמה.
- שלא חל הגט עד תשלום שלשים יום טור אבן העזר סימן קמד
- 1. מן שילם 2. גזירה לאחור מהנגזרת צורת רבים "תשלומים" 3. מן שָׁלֵם השלים.
- המילה גם קיימת באכדית במובן 1, באותה משמעות: תַּשְׁלִימתוּ tašlimtu או tašlimtu .
| השורש שׁלם |
|---|
|
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
- לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
- השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").
|
|
