מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
סוכר
|
| הגייה* |
sukar
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ס־כ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קֻטָּל
|
| נטיות |
ר׳ סֻכָּרִים
|
גרגירי סוכר
קוביות סוכר
- לשון ימי הביניים חומר מתוק וגבישי, המשמש להמתקת מיני מזונות.
- עברית חדשה (כימיה) קבוצת תרכובות אורגניות, פחמימה.
- הסוכרים חיוניים לכל הייצורים החיים, ולא ניתן לדמיין את החיים בלעדיהם.
- בטבע מייצרים הצמחים את הסוכר הנחוץ להם מפחמן דו חמצני וממים.
- בהשאלה: [עממי] מוצלח.
- "יַלְדָּה סֻכָּר, / אַתְּ נוֹסַעַת וַאֲנִי נִשְׁאָר, / בִּלְעָדַיִךְ אֵין לִי שׁוּם דָּבָר." (יַלְדָּה סֻכָּר, מאת מוקי)
- איך יצא הציור? סוכר!
- מערבית: سُكَّر (סֻכַּר) במקור מסנסקריט: śárkarā.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: סוכר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכר |
האמצעי מבין שלושת הקופים סוכר את פיו.
- לשון המקרא סָתַם, סָגַר.
- ”וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל-יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד-מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס.“ (עזרא ד, פסוק ה)
- למה סכרת את פיך ולא השמעת את דבריך?
- עברית חדשה הקים סכר לעצור את זרימת המים וליצור בריכה, מאגר מים.
- צורת פעיל מן נסכר המקראי. קרוב ל- ס־ג־ר, שהוראתו דומה. אכדית: sekēru; ערבית: سَكَرَ (סכר), סגר, סכר.
- ר' יהודה אבן קריש הראה שמתקיימים חילופי הגאים ג'-כ' בין התיבות: 'סכר'-'סגר', ובשל כך תיבות נרדפות הן.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
סכר
|
| הגייה* |
sekher
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ס־כ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ סְכָרִים
|
סכר
- לשון ימי הביניים מבנה החוסם או מטה את זרימת המים בנחל או בנהר.
- ”וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ“ (ישעיהו יט, פסוק י)
- "רָאִיתִי אֶת הַסֶּכֶר פָּתוּחַ לִרְוָחָה / וְכָל שִׁפְעַת הַמַּיִם נוֹהֶרֶת בְּשִׂמְחָה" (הַכֹּל פָּתוּחַ, מאת נעמי שמר)
- רוטנברג הקים את סכר נהריים על הירדן.
- עברית חדשה בהשאלה: פעולה או דבר המכוונים לעצור תהליך או מעשה.
- אני מחפש תכנה שתהיה סכר בפני שיטפון דואר הזבל.
- לשון ימי הביניים מן סָכַר. מקביל לאכדית סִכּרֻ sikru.
- במקרא פעם נוספת ב ”רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת“ (משלי יא, פסוק יח) שֶׂכֶר ויש מפרשים משורש 'שכר, תשלום'.
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: סכר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סכרים |
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
סיכר
|
| שורש וגזרה |
ס־כ־ר א
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הסגיר
- ”וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם“ (ישעיהו יט, פסוק ד)
המילה מופיעה פעם אחת במקרא
ערך בוויקיפדיה: סוכר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכר
