מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
האמצעי מבין שלושת הקופים סוכר את פיו.
- לשון המקרא סָתַם, סָגַר.
- ”וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל-יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד-מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס.“ (עזרא ד, פסוק ה)
- למה סכרת את פיך ולא השמעת את דבריך?
- עברית חדשה הקים סכר לעצור את זרימת המים וליצור בריכה, מאגר מים.
- צורת פעיל מן נסכר המקראי. קרוב ל- ס־ג־ר, שהוראתו דומה. אכדית: sekēru; ערבית: سَكَرَ (סכר), סגר, סכר.
- ר' יהודה אבן קריש הראה שמתקיימים חילופי הגאים ג'-כ' בין התיבות: 'סכר'-'סגר', ובשל כך תיבות נרדפות הן.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | סכר |
| הגייה* | sekher |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ סְכָרִים |
סכר
- לשון ימי הביניים מבנה החוסם או מטה את זרימת המים בנחל או בנהר.
- ”וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ“ (ישעיהו יט, פסוק י)
- "רָאִיתִי אֶת הַסֶּכֶר פָּתוּחַ לִרְוָחָה / וְכָל שִׁפְעַת הַמַּיִם נוֹהֶרֶת בְּשִׂמְחָה" (הַכֹּל פָּתוּחַ, מאת נעמי שמר)
- רוטנברג הקים את סכר נהריים על הירדן.
- עברית חדשה בהשאלה: פעולה או דבר המכוונים לעצור תהליך או מעשה.
- אני מחפש תכנה שתהיה סכר בפני שיטפון דואר הזבל.
- לשון ימי הביניים מן סָכַר. מקביל לאכדית סִכּרֻ sikru.
- במקרא פעם נוספת ב ”רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת“ (משלי יא, פסוק יח) שֶׂכֶר ויש מפרשים משורש 'שכר, תשלום'.
 ערך בוויקיפדיה: סכר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סכרים |
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הסגיר
- ”וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם“ (ישעיהו יט, פסוק ד)
המילה מופיעה פעם אחת במקרא
ערך בוויקיפדיה: סוכר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכר
