מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כובע .
עשה עול לאחר. מנעו מזכויותיו .
מילים נרדפות [ עריכה ] חיבר למקום באופן שמונע תזוזה.
החליט לעשות דבר באותו מקום לאורך זמן. ייחד מקום לפעולה.
{{צט/בבלי|ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו| מסכת ברכות דף ז עמוד ב
{{צט/בבלי|התם - אדם קובע מקום לסעודה, הכא - אדם קובע מקום לבית הכסא?| מסכת שבת דף פא עמוד ב
לשון חז"ל בהשאלה: החליט החלטה שלא תשתנה. חוקק חוק. יסד הלכה.
”אמ' לו אם כן לא נפסיק שמא תקבע הלכה לדורות אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ה, הלכה ב ) {{הדגשה|ויהי לשבעת הימים מלמד שקבע להם הקדוש ברוך הוא זמן לאחר מאה ועשרים שנה שמא יעשו תשובה ולא עשו| מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לב
אתה לא תקבע לנו מה לעשות! אנחנו נחליט לבד! מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קיבע
שורש וגזרה ק־ב־ע
בניין פִּעֵל
עברית חדשה פעולות האגודה למלחמה בחתולי הרחוב מקבעות את מצבם הנחות של החולדות. מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש ק־ב־ע
דרך תצורה
נטיות
לשון חז"ל מה שנעשה כמטלה וחיוב, שאין בה ביטוי לרצון האישי או לתחושה פנימית אמיתית.
פרשנים מפרשים [ עריכה ] 1: ”תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע “ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה א ) - רס"ג תרגם המילה - "קבע" לערבית "חד וֲורסם" ופירש בהוראת גבול, ותחום . (ראו, המקבילה העברית לתיבת "וורסם" - רשם ,
החופפת לשורש ר-ס-מ رسم , במשמעות לסמן ,לרשום) [1] מילים נרדפות [ עריכה ]
↑ נחמיה אלוני,ממילון המשנה לרב סעדיה גאון,לשונינו, יח' תשי"ב-תשי"ג,עמ' 171
לערך העוסק בקֹבַע; ראו כובע.
