מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק בקֹבַע; ראו כובע .
עשה עול לאחר. מנעו מזכויותיו .
מילים נרדפות [ עריכה ]
חיבר למקום באופן שמונע תזוזה.
החליט לעשות דבר באותו מקום לאורך זמן. ייחד מקום לפעולה.
{{צט/בבלי|ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו| מסכת ברכות דף ז עמוד ב
{{צט/בבלי|התם - אדם קובע מקום לסעודה, הכא - אדם קובע מקום לבית הכסא?| מסכת שבת דף פא עמוד ב
לשון חז"ל בהשאלה: החליט החלטה שלא תשתנה. חוקק חוק. יסד הלכה.
”אמ' לו אם כן לא נפסיק שמא תקבע הלכה לדורות אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ה, הלכה ב )
{{הדגשה|ויהי לשבעת הימים מלמד שקבע להם הקדוש ברוך הוא זמן לאחר מאה ועשרים שנה שמא יעשו תשובה ולא עשו| מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לב
אתה לא תקבע לנו מה לעשות! אנחנו נחליט לבד!
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
קיבע
שורש וגזרה
ק־ב־ע
בניין
פִּעֵל
עברית חדשה צורה חדשה לקָבַע:
פעולות האגודה למלחמה בחתולי הרחוב מקבעות את מצבם הנחות של החולדות.
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש
ק־ב־ע
דרך תצורה
נטיות
לשון חז"ל מה שנשאר בצורתו ובמקומו לאורך זמן. מה שנעשה באופן תמידי.
מה שנעשה כמטלה וחיוב, שאין בה ביטוי לרצון האישי או לתחושה פנימית אמיתית.
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
1: ”תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע “ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה א ) - רס"ג תרגם המילה - "קבע" לערבית "חד וֲורסם" ופירש בהוראת גבול, ותחום . (ראו, המקבילה העברית לתיבת "וורסם" - רשם ,
החופפת לשורש ר-ס-מ رسم , במשמעות לסמן ,לרשום) [1] .
מילים נרדפות [ עריכה ]
↑ נחמיה אלוני,ממילון המשנה לרב סעדיה גאון,לשונינו, יח' תשי"ב-תשי"ג,עמ' 171