מן השורש המקראי ס-כ-ן 'שירת, הועיל ל- '[1], מקביל לאכדית (sakānu) 'דאג ל-, שירת'. [2] נראה שבין שורש ס-כ-ן לשורש שׁ-כ-ן מתקיים קשר סמנטי, ולכן סוכן\סוכנת הינו 'מי ששוכן\שוכנת' (בבית או ארמון), כלומר עוזרת בית או ממונה על הבית. משם סכן 'שירת, הועיל ל-'. יש המפרשים את משמעות השורש מלשון חימום ראו סכן.
שומרית: שָׁ-גִין (ŠA.GIN) בהוראת, משגיח בכיר במשקים ה"מלכותיים מקודשים". אוגריתית, וכנענית (אל עמארנה) - סכן, בהוראת מושל. תפקידו של ה"סכִּן מֲאטִי" (sākin māti) מקביל לשר החוץ והפנים. השוו, סגן