סוכן

סוֹכֵן[עריכה]

לשון המקרא הממונה על הפקידים,נאמן מטעם המלכות. מקביל לשר-בכיר.
- ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת“ (ישעיהו כב, פסוק טו)
- ”וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ“ (מלכים א׳ א, פסוק ד)
עברית חדשה הפועל בשירות ובשיתוף חברה ממוסדת
- "הוא הגיע אל הארץ בדרכים עקלקלות הוא היה סוכן חשאי לא רצה להתגלות"

מן השורש המקראי ס-כ-ן 'להועיל ל-, לשרת'^[1], מקביל לאכדית sakānu 'לדאוג ל-, לשרת'.
שומרית - ŠA.GIN בהוראת, משגיח בכיר במשקים ה"מלכותיים מקודשים".
אוגריתית וכנענית (אל עמארנה) - סכן, בהוראת מושל. תפקידו של ה"סכן מאטי" sākin māti מקביל לשר החוץ והפנים.
במקרא יש מפרשים את משמעות השורש לשון חימום ראו סכן.