שתין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שַׁתְיָן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שתיין
הגייה* shatyan
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ת־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָן
נטיות נ׳ שַׁתְיָנִית, ר׳ שַׁתְיָנִים
  1. עברית חדשה מי שמכור לטיפה המרה, ונוהג באפן קבע להפריז בצריכתה ולשתות לשוכרה.
    • ”נכנסתי לחנות יין במאה שערים והזמנתי בקבוק של אליקנט – זה היין המתוק והצורב שהיו הורינו מעמידים על שולחן השבת בשכבר הימים; הוא היין ששתינו בימי נעורינו, במידה שבקשנו לראות עצמנו שתיינים מופלגים, ככתוב ברומאנים.“ (סיפור אנטון הארמני, מאת בנימין תמוז, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שִׁתִּין[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיתין
הגייה* shitin
חלק דיבר שם־המספר
מין ריבוי
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא [ארמית] ששים, 60
    • ”וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין.“ (דניאל ו, פסוק א)
    • ”...רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּין.“ (עזרא ו, פסוק ג)
    • "וּבְגִין כָּךְ דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה אִיהוּ מִתְדְּבַּק בְּאִינוּן שִׁתִּין נִשְׁמִין דְּחַיִּין, וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא נָאִים כְּלַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קל״ב:ד׳) אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה." (זהר חלק א רז ב)

גיזרון[עריכה]

  • צורת ריבוי מן שִׁתָּא – שֵׁשׁ.

ראו גם[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • אין לבלבל עם שִׁיתִּין ריבוי שם העצם שׁית נקבה או תעלה בעומק