מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק במילת הסלנג נַכְס; ראו תעתיק נכון נאחס.
|
 יש להוסיף לדף זה את הערך: נִכֵּס.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נכס
|
| הגייה* |
nekhes
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־כ־ס א
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
נ"י: נֶכֶס-, ר': נְכָסִים, נ"ר: נִכְסֵי-, יחיד שלהם: נִכְסָם, רבים שלכם: נִכְסֵיכֶם
|
ארמון סנסוי, נכסו של המלך פרידריך השני
- קִנְיָן; דְּבַר־מַה חָמְרִי הַשַּׁיָּךְ לְאָדָם, וְהוּא בְּדֶרֶךְ־כּלָל בַּעַל עֵרֶךְ כַּסְפִּי רַב.
- ”וַיּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל־אָהֳלֵיכֶם וּבְמִקְנֶה רַב־מְאֹד...“ (יהושע כב, פסוק ח)
- ”הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ, וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן־לָךְ; אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה־כֵּן.“ (דברי הימים ב׳ א, פסוק יב)
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב בַּפֵּאָה, וּבַבִּכּוּרִים, וְלִכְתֹּב עָלָיו פְּרוֹזְבּוּל, וְלִקְנוֹת עִמּוֹ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ג, משנה ו)
- ”הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין לְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, יִנָּתְנוּ לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ה, משנה ו)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק בֵּן נְכָסִים לִנְכָסִים; נְכָסִים הַיְדוּעִים לַבַּעַל, לֹא תִמְכּוֹר...“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ח, משנה ב)
- בהשאלה: מַשֶּׁהוּ בַּעַל עֵרֶך וַחֲשִיבוּת.
- הנשר הוא נכס חי חשוב בארץ־ישראל עוד מימי המקרא.
- המילה מופיעה לא אחת במקרא. השוו לאכדית: nikkassu - ממון, ולארמית: נִכְסָא-נכס, רכוש.
- קָנָה נְכָסִים, רָכַשׁ רְכוּשׁ.
- "וְהוֹאִילוּ לִנְכֹּס לָהֶם קַרְקָעוֹת וּלְיַסֵּד מוֹשָׁבוֹת..." מרדכי טביב, "כערער בערבה", עמ' 173
