מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שימוש |
הגייה* | shimush |
חלק דיבר | שם פעולה |
מין | זכר |
שורש | ש־מ־ש |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ שימוּשים; שימוּש־, ר׳ שימוּשֵי־; כ׳ שימוּשו |
- לשון חז"ל טרחה עזרה וסיוע לשני.
- ”והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים..ביראה בענוה בשמחה בשמוש חכמים בדקדוק חברים ובפלפול התלמידים“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ה)
- גדול שימושה יותר מלימודה
- עשייה כאמצעי להשגת מטרה או תועלת, הפעלה.
- ומה הפרש בין זה לזה, ספר תורה שימושו בכל שעה, ותפילין שימושן בכל היום מסכת סופרים הוספה ב פרק ב
- שימוש בעינויים אסור בישראל אלא במקרי חירום.
- שימוש באלימות הוא מגונה.
- 1. מהפועל שימש פעולה למען השני
- 2. כאן הפועל הוא המשתמש בחפץ והחפץ משמש אותו.
השורש שמש |
השורש שׁ־מ־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | שירות. עשייה למען, עשיית צרכיו של גבוה במעלה |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | לשון חז"ל |
שׁ-מ-שׁ |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
הִשְׁמִישׁ |
מַשְׁמִישׁ |
יַשְׁמִישׁ |
הַשְׁמֵשׁ |
להַשְׁמִישׁ |
הֻפְעַל |
הֻשְׁמַשׁ |
מֻשְׁמָשׁ |
יֻשְׁמַשׁ |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
שִׁמֵּשׁ |
מְשַׁמֵּשׁ |
יְשַׁמֵּשׁ |
שַׁמֵּשׁ |
לְשַׁמֵּשׁ |
פֻּעַל |
-אין- |
מְשֻׁמָּשׁ |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִשְׁתַּמֵּשׁ |
מִשְׁתַּמֵּשׁ |
יִשְׁתַּמֵּשׁ |
הִשְׁתַּמֵּשׁ |
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ |
- כפועל נמצא רק בלשון חז"ל. במקרא מופיעה כמאתיים פעם המילה שֶׁמֶשׁ שכנראה משורש זה.
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שימוש |
הגייה* | shimush |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ש־מ־ש |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ שימוּשים; שימוּש־, ר׳ שימוּשֵי־; כ׳ שימוּשו |
- עברית חדשה תכלית.
- שימושו של הכיסא הוא לישיבה.
- צורך.
- לבשתי את הבגדים האלו כשהייתי קטן אך כיום אין לי בהם כל שימוש.