מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שימוש
|
הגייה* |
shimush
|
חלק דיבר |
שם פעולה
|
מין |
זכר
|
שורש |
ש־מ־ש
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
נטיות |
ר׳ שימוּשים; שימוּש־, ר׳ שימוּשֵי־; כ׳ שימוּשו
|
- לשון חז"ל טרחה עזרה וסיוע לשני.
- ”והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים..ביראה בענוה בשמחה בשמוש חכמים בדקדוק חברים ובפלפול התלמידים“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ה)
- גדול שימושה יותר מלימודה
- עשייה כאמצעי להשגת מטרה או תועלת, הפעלה.
- ומה הפרש בין זה לזה, ספר תורה שימושו בכל שעה, ותפילין שימושן בכל היום מסכת סופרים הוספה ב פרק ב
- שימוש בעינויים אסור בישראל אלא במקרי חירום.
- שימוש באלימות הוא מגונה.
- 1. מהפועל שימש פעולה למען השני
- 2. כאן הפועל הוא המשתמש בחפץ והחפץ משמש אותו.
השורש שמש
|
השורש שׁ־מ־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
שירות. עשייה למען, עשיית צרכיו של גבוה במעלה
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
לשון חז"ל
|
שׁ-מ-שׁ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הִשְׁמִישׁ
|
מַשְׁמִישׁ
|
יַשְׁמִישׁ
|
הַשְׁמֵשׁ
|
להַשְׁמִישׁ
|
הֻפְעַל
|
הֻשְׁמַשׁ
|
מֻשְׁמָשׁ
|
יֻשְׁמַשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
שִׁמֵּשׁ
|
מְשַׁמֵּשׁ
|
יְשַׁמֵּשׁ
|
שַׁמֵּשׁ
|
לְשַׁמֵּשׁ
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
מְשֻׁמָּשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִשְׁתַּמֵּשׁ
|
מִשְׁתַּמֵּשׁ
|
יִשְׁתַּמֵּשׁ
|
הִשְׁתַּמֵּשׁ
|
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ
|
- כפועל נמצא רק בלשון חז"ל. במקרא מופיעה כמאתיים פעם המילה שֶׁמֶשׁ שכנראה משורש זה.
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שימוש
|
הגייה* |
shimush
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ש־מ־ש
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ שימוּשים; שימוּש־, ר׳ שימוּשֵי־; כ׳ שימוּשו
|
- עברית חדשה תכלית.
- שימושו של הכיסא הוא לישיבה.
- צורך.
- לבשתי את הבגדים האלו כשהייתי קטן אך כיום אין לי בהם כל שימוש.