גמול

גְּמוּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גמול
הגייה^*	gmul
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־מ־ל ב
דרך תצורה	משקל קְטוּל
נטיות	ר׳ (נדיר) גְּמוּלִים גְּמוּלוֹת נ"י גְּמוּלוֹ גְּמוּלָהּ נ"ר גְּמוּלָיו

עונש או שכר שמקבל אדם תמורת מעשיו.
- ”אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ“ (ישעיהו ג, פסוק יא)
- ”כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם חֵמָה לְצָרָיו גְּמוּל לְאֹיְבָיו לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם“ (ישעיהו נט, פסוק יח)
- ” תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם“ (תהלים כח, פסוק ד)
- ”אחינו, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם, ברוך אתה משלם הגמול“ (בבלי, מסכת כתובות – דף ח, עמוד ב)

פעם אחת גם גמולה ”וְלָמָה יִגְמְלֵנִי הַמֶּלֶךְ הַגְּמוּלָה הַזֹּאת“ (שמואל ב׳ יט, פסוק לז)

השורש ג־מ־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גמול
הגייה^*	gamul
חלק דיבר	שם־עצם
מין	תואר
שורש	ג־מ־ל א
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ גְּמוּלה, ר׳ גְּמוּלים, נ"ר גְּמוּלוֹת

לשון המקרא תינוק שהגיע לגיל בו הפסיק לינוק. ואוכל מזון מוצק.
- ”וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל-חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.“ (ישעיהו כח, פסוק ט)
- "כַּגָּמוּל עֲלֵי אִמּוֹ" (תהלים)
עברית חדשהשהשתחרר מצורך חזק. שהפסיק התמכרות.
- במרכז הגמילה "מתנשמים" יוצאים מידי שנה עשרה אחוזים כשהם גמולים מעישון על כל צורותיו.

שורש מקראי גָּמַל (א) משמעו הבשלה וגדילה. אך השימוש הנפוץ במקרא בהקשר של הפסקת יניקה ומכאן משמעות 2.
בכתב יתדות שהתגלה בספריית אשורבניפל מופיע משפט בו משולבת תיבת 'אִגמלֻ' - igmilū בהוראת להוושע. לדוגמא - ('אִנַה אֻנצִ נֵֶבֶּרְתִ לֲאִגמִלֻ) במשמעות: מרעב לא נגמלו-(אֶכֻּלֻ כַלבֻּ שִׁקֻ )= עד שאכלו אף כלבים ונמיות.

השורש ג־מ־ל הוא שורש מגזרת השלמים.