המקור מערבית בהגיית אַלְכֻּחֻל (ال + كحل) קידומת אל ال משמשת ה' הידיעה בתוספת תיבת כחל המבוטאת בצורה: כֻּחֻל (كحل) ושימשה תחילה בהוראת אבקה במרקם מתכתי ששימשה כאיפור להכהיית העפעפיים ומקבילה לתיבת כחל העברית, שדרך הפקתו הזכירה לדובריה של הערבית האנדלוסית את דרך הפקת המשקה החריף, לפני תקופה זו ישנו תיעוד בלטינית של ימי הביניים לשם 'אלכוהול' ושם משמש הוא בהוראת: 'עפרות אבקת- אנטימון' . לפיכך מלפנים שימשה תיבת אלכוהול במשמעות של המינרל סטיבניט (stibnite) , לאחר מכן מוכללת משמעותו לאבקה שהושגה על ידי שיתוך (קורוזיה) . באירופה של סוף תקופת ימי בביניים בואכה תקופת הרינסאנס החלה תיבת 'אלכוהול' לשמש גם בהוראת נוזלים בעלי השפעה משכרת שהופקו בידי הרתחה שנקראה אקווה וויטה (aqua vitae) מילולית: 'מי-החיים', שם ארכאי זה הגדיר תמיסה מימית מרוכזת של אתנול ומתקשרת להגדרתו כיום כמרכיב במשקאות חריפים.
ערך בוויקיפדיה: אתנול