שיחת משתמש:האיש והאגדה/ארכיון 1

ברוך בואכם לוויקימילון!

שלום וברוך בואכם לוויקימילון, המילון העברי החופשי הראשון. ויקימילון הוא מילון חופשי ופתוח שבו כל אחד יכול לקרוא ולהיעזר, ובנוסף גם לערוך את הערכים שבו.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

• הוספת ערכים: אחת הדרכים העיקריות שבהן ניתן לתרום להתפתחותו של ויקימילון היא כתיבת ערכים חדשים. לכל ערך בוויקימילון יש תבנית אחידה הנועדה להקל על קריאתו ולשוות לו מראה רציני. ביכולתכם להוסיף ערכים לוויקימילון בקלות. לפרטים נוספים: כתיבת ערך חדש.

• עריכה: אם יש לכם מה להוסיף או לשפר בערך שקראתם, הנכם מוזמנים לעשות זאת. לחצו על לשונית העריכה אשר בראש העמוד ותקנו כמיטב הבנתכם. לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "הראה תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי. לפרטים נוספים: איך עורכים דף. רשימת הערכים הדורשים עריכה/שכתוב נמצאת כאן.

• דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקימילון יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש להשארת הודעות אישיות למשתמש.

• דפי שיחה: בראש כל דף בוויקימילון, מופיעה לשונית השיחה, שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך. ניתן להוסיף בקלות הערה לדף השיחה באמצעות לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) הנמצאת בראש הדף.

• חתימות: מומלץ מאוד לחתום בסוף כל הערה שכתבתם. כדי לעשות זאת הוסיפו ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט שכתבתם. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמכם, את הקישור לדף המשתמש שלכם, את השעה ואת התאריך שבהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקימילון לא נהוג לחתום בתוך הערכים (את רשימת התורמים לכל ערך ניתן למצוא בלשונית "היסטוריית הדף" שבראשו).

• הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש באמצעות לחיצה על שמו ולאחר מכן על לשונית השיחה. לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) תאפשר לכתוב הודעה חדשה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.

• קבלת עזרה: אם אתם זקוקים לעזרה נוספת באפשרותכם לקרוא את דפי העזרה. שאלות לשוניות או התייעצויות כלליות יש להפנות לדלפק הייעוץ. אם ברצונכם לשאול שאלה הנוגעת למדיניות או לנהלים בוויקימילון אתם מוזמנים לעשות זאת במזנון.

• לתשומת לבכם: אין להכניס לוויקימילון חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקימילונאים.

בהנאה!
Mintz l 00:53, 14 באוקטובר 2008 (IST)

ערכיך

שלום לך.

• הערכים קהילה חסידית, טבלת התשע, תולדות אהרן, רבאהרלאך אינם מילוניים אלא אנציקלופדיים. אתה מוזמן להעלות אותם לויקיפדיה.
• הערכים היישוב הישן, פסיכולוג, חרדים אינם עומדים בדרישות הסף של ויקימילון. אתה מוזמן לשכתב אותם, אחרת הם יימחקו.

אם יש שאלות, אנחנו כאן. בברכה, Mintz l 01:01, 14 באוקטובר 2008 (IST)

1. תודה לך. 2. שיפרתי ושכתבתי את הערך חרדים עיין בערך ואמור לי האם במתכונתו הנוכחית הוא בסדר ואם כן תוריד אותו מייעוד למחיקה. 3. את הערכים שציינת כאנציקלופדיים אתה יכול למחוק. בויקיפדיה הם קיימים מזמן. האיש והאגדה 22:43, 14 באוקטובר 2008 (IST)

תודה מיוחדת על עריכת התבנית "משתמש שבת", מה שניסיתי לעשות ולא הצלחתי. האיש והאגדה 22:48, 14 באוקטובר 2008 (IST)

אני מחכה לתגובתך ולביצוע בקשתי. בכל אופן עכשיו סיימתי גם לשכתב את הערך פסיכולוג ואני מבקש להוריד אותו מייעוד למחיקה (האם אוריד את התבנית "שהות" מהערכים חרדים ופסיכולוג?). האיש והאגדה 00:46, 15 באוקטובר 2008 (IST)

אהלן. הבט בשינויים שביצעתי בחרד ובפסיכולוג. שים לב כי הערכים בויקימילון נכתבים ביחיד (פרט אולי למקרים מיוחדים), כלומר: "חרד" ולא "חרדים". מכיוון ש"חרדים" היא מילה נפוצה, לא מחקתי את ההפניה. בברכה, Mintz l 22:56, 17 באוקטובר 2008 (IST)

ראשית ההודעה שלך הגיעה בשבת ואני שומר שבת (ראה הודעה בתיבת משתמש בדף המשתמש שלי. תודה לך על התיקונים בערכיי, ושמתי לב לכך מיד כששינית מ"חרדים" ל"חרד". תודה. האיש והאגדה 23:57, 18 באוקטובר 2008 (IST)

אטימולוגיה של "חילוני"

שלום לך. אנא ראה דבריי בדף שיחה:חילוני. בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 22:55, 25 באוקטובר 2008 (IST)

שלום וברכה! עניתי שם. האיש והאגדה 06:09, 26 באוקטובר 2008 (IST)

סעיפים ריקים

שלום לך. כאשר אתה כותב ערכים ויש סעיפים שאין לך מה למלות בהם (כגון: צירופים, מילים נרדפות וכו'...) תמחק את כל הסעיף, כמו שעשיתי בערך הלכה. בברכה, ‏Or12‏ 14:42, 24 בנובמבר 2008 (IST)

אני כמובן מוחק כשאני חושב שבאמת אין מה למלאות בהם. מה שאינני מוחק וסבור שלא צריך למחוק הם סעיפים שאני חושב/משער/יודע שיש מה למלאות בהם רק שלא היה לי ברגע הנתון את המידע/מלל המדוייק שצריך להיכתב שם - משהו שאפשר לדמות ל"תת-הכרה" לעומת "הכרה". האיש והאגדה 21:39, 24 בנובמבר 2008 (IST)

אז אתה מוזמן להשתמש בתבנית {{בעבודה}} ‏Or12‏ 21:49, 24 בנובמבר 2008 (IST)

בגלל שהתבנית הזאת מוגבלת לשבוע איני יכול להשתמש איתה כי עד שאני מתפנה/עוסק ב/למילוי סעיפים עובר יותר משבוע לצערי (אתה יודע, כל הזמן אצים רצים ליצור ערכים חדשים. אין ספור ערכים בסיסיים ושאינם כאלה חסרים פה בויקימילון... מה לעשות...). האיש והאגדה 21:53, 24 בנובמבר 2008 (IST)

אם אתה רוצה, אתה יכול לפתוח לעצמך ארגז חול (אלא אם כן כבר יש לך) לכתוב שם את הערכים, להוסיף אליהם מידע ואז להעלות אותם. ‏Or12‏ 22:36, 24 בנובמבר 2008 (IST)

לגבי תבנית בעבודה: אנחנו לא נתקטנן על שבוע. גם חודש זה בסדר, כל עוד אתה באמת מתכוון לעבוד על הערך. וחוץ מזה, אני מצטרף לבקשתו של אור: אם אינך מתכוון למלא את הסעיפים בעתיד הקרוב, אנא מחק אותם. ‏nevuer‏ • שיחה 23:16, 24 בנובמבר 2008 (IST)

לא נראה לכם שסעיף ריק מאיץ בויקימילונאי ממוצע למלא אותו מאשר סעיף שאינו קיים שלפעמים הויקימילונאי לא יבחין בהיעדרו?. לגבי ההצעה ל"ארגז חול" היא די נכונה, אף שאני רוצה שערכיי יועלו כמה שיותר מהר לויקימילון בגלל החסר הזועק שיש פה. האיש והאגדה 11:20, 25 בנובמבר 2008 (IST)

יכול להיות שהוא מאיץ, אבל מה יקרה אם רוב הסעיפים ישארו ריקים? עד כמה שידוע לי זה לא מקובל להשאיר סעיפים ריקים. ‏Or12‏ 13:41, 25 בנובמבר 2008 (IST)

לא. זה משדר רושם לא רציני והתועלת היא שולית, אם היא בכלל קיימת. ‏nevuer‏ • שיחה 16:11, 25 בנובמבר 2008 (IST)

יכול להיות. בכל אופן בגלל שאתם שנים אני מקבל את דעתכם ואמחק סעיפים ריקים שאינם בערך עם תבנית בעבודה. תודה לשניכם. האיש והאגדה 16:25, 25 בנובמבר 2008 (IST)

תודה לך. ‏Or12‏ 16:49, 25 בנובמבר 2008 (IST)

שבוע

לא רציתי לערוך כי שמת תבנית {{בעבודה}} אבל תשים לב ששכחת פתח גנובה תחת ה-ע --דקדוקית 08:37, 25 בנובמבר 2008 (IST)

תוקן, ותודה שאת מתחשבת עד כדי כך עם התבנית. האיש והאגדה 11:25, 25 בנובמבר 2008 (IST)

הדף הראשי לחנוכה

היי האיש והאגדה, אשמח אם תגיב פה. תודה, ‏Or12‏ 17:31, 17 בדצמבר 2008 (IST)

ראיתי את הדיון ולא הבנתי. למה אתה רוצה שאגיב?. האיש והאגדה 02:39, 18 בדצמבר 2008 (IST)

התכוונתי לזה שתעזור לי בסיגנון של החלק של הערך המתארח אבל כבר ראובן טיפל בזאת.

OK. האיש והאגדה 19:00, 18 בדצמבר 2008 (IST)

מזל טוב

על כתיבת הערך ה-8000. ‏Or12‏ 18:51, 18 בדצמבר 2008 (IST)

תודה רבה. האיש והאגדה 18:58, 18 בדצמבר 2008 (IST)

כמה הערות

שלום לך. לתשומת לבך, נאלצתי למחוק את הערך "ויקימילון העברי" מפני שהוא איננו מילוני בעליל. לפי ההיגיון הזה צריך להיות גם "ויקימילון הטורקי", "ויקימילון האינדונזי" וכו', וזה פשוט לא מתקבל על הדעת. זכור שמילון נועד להכיל מילים וביטויים בלבד, ולא כל צירוף מילים אפשרי. גם קרן ויקימדיה בעייתי בעיניי, אבל זה כבר יותר גבולי. ראה דבריי בשיחה:קרן ויקימדיה.

הערה נוספת: אנא הימנע מלהעתיק ולהדביק תוכן של דפים (כמו שעשית בויקימלון). אם ברצונך לשנות שם של דף, השתמש בלשונית "העברה". כך יישמר הקרדיט של הכותבים המקוריים ברשימת הגרסאות הקודמות. בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 23:25, 18 בדצמבר 2008 (IST)

לגבי הערך ויקימלון עברי אתה פשוט צודק. לגבי קרן ויקימדיה אני סבור שיש מקום לגמישות מסויימת בחוקים הנוקשים, סוף כל סוף מדובר בתאגיד שמאפשר לי עכשיו לכתוב את דבריי. ואולי (ובזה אני מתייחס לשני הערכים) הגיע הזמן שניצור קטגוריה של "אודות" ושם נכניס את כל הערכים מהסוג הזה, יחד עם הפניות מתאימות (קרן ויקימדיה תהיה הפניה לדף "מידע" עם כותרת "קרן ויקימדיה". כמובן, שהערכים יהיו באותו מבנה של הערכים הרגילים). לגבי ההעתקה פשוט לא היתה לי ברירה בגלל ההפניה לערך ויקימילון שיצרתי בטעות בערך ויקימלון (הייתי צריך להפוך את היוצרות), ולא היתה אפשרות לעשות העברה. האיש והאגדה 01:13, 19 בדצמבר 2008 (IST)

ניקוד

כמה הערות:

1. פתח גנובה נכתבת כ-פתח ולא חתף פתח תחת ה-ח' (ראה דמי בטוח).
2. כדאי שתציץ בנספח:כללי ניקוד בסיסיים ציינתי שם כללים רבים שיכולים לעזור לך לנקד.
3. אם יש שאלות דקדוקיות או דברים נוספים שלדעתך כדי לכתוב בנספח הנ"ל תכתוב לי בדף השיחה ואשמח לעמוד לעזרתך.

־דקדוקית 13:40, 21 בדצמבר 2008 (IST)

קיבלתי. בעתיד, כשאצטרך לכך אעיין בנספח שציינת. תודה לך. האיש והאגדה 14:33, 21 בדצמבר 2008 (IST)

רוצח

מילים שמגיעות מהפועל בהווה מנוקדות לפי הפועל. (דרך אגב - גם חולם חסר וגם חולם מלא הן תנועות גדולות, נראה לי שזו הסיבה שהחלטת לנקד בלי ו' אם לא אתה יכול לשאול)־דקדוקית 13:21, 29 בדצמבר 2008 (IST)

אבל שכחת שיש גם את ה"תואר" (המפוקפק) רֹצֵח. האיש והאגדה 17:49, 29 בדצמבר 2008 (IST)

לא שכחתי זה מה שהתכוונתי שמות עצם ותארים גזורי בינוני(זה הכינוי הדקדוקי לפועל בהווה) מנוקדים לפי הפועל לדוגמה -שוֹמר (וכן שומרת), מְצֻיָּן ועוד. דרך אגב ניתן על מילה כמו שומר בכלל להתווכח אם היא תואר או ש"ע (יכול להיות גם מקצוע, בזוי כמובן, של משהוא...) --דקדוקית 09:16, 30 בדצמבר 2008 (IST)

אז מדוע כולם מנקדים בלי ו' (בתנ"ך באינטרנט - וכבציטוט שהבאתי, בחומשים מודפסים שברשותי), מה אף אחד לא יודע שיש את הכלל הזה. ואיך מצוין שייך מוכיח בו בזמן שכתבת אותו בלי ו'. (האמת שאני דֵי בּוּר בכללי ניקוד, אך אני מנסה לברר ולשאול עד כמה שאני יכול. יכול להיות שיש או שיהיו בחלק משאלותיי משום גיחוך (), אך מה לעשות. עד היום אני מבכה את זה שלא לימדו אצלנו ב"חיידר" כללי ניקוד). האיש והאגדה 11:33, 30 בדצמבר 2008 (IST)

אין שום גיחוך בשאלה שנשאלה ובשום שאלה של הבנה. רק רציתי לאמר לפני הכל שאני מכירה אנשים שלמדו בחיידר ולמדו לבד את כללי הדקדוק (בעיקר אנשים שהם "בעל הקורא" שזה עוזר להם לקרוא).

בקשר למה שכתוב בתנ"ך זו לא כל-כך הוכחה כיוון שבלשון התנ"ך אכן פעמים רבות כתבו בחולם חסר כאשר כיום נוהגים בחולם מלא (כמו שכבר ציינתי שניהם תנועות מלאות ולכן זה לא סותר את חוק ניקוד ההברות כיום בשביל האחידות קבעו כללים. בכל אופן חולם חסר כמעט לא שימושי הוא נמצא בעיקר במילים במשקל קֹטֶל כמו כֹּתל, חֹדש ועוד - הטעם שלהם מלעלי). בקשר למילה מצין - פשוט בבנין פֻּעַל בהווה יש את הקובוץ של הבנין ולכן מילים שנוצרו מההווה של בנין זה יהיו גם הם בלי ו' ואילו רוצח זה מבנין קל (-פָּעַל) שבו בהווה יש חולם חסר.

אם ברצונך ללמוד יותר על נקוד אני ממליצה לקנות פשוט ספר למוד תחילה של נקוד הפועל ואחר כך של ה-ש"ע וללמוד לבד. --דקדוקית 15:09, 30 בדצמבר 2008 (IST)

תודה על "הבנת" השאלות של "הבנה" שלי. היטבת להסביר והסברייך מקובלים ומתקבלים על הדעת. רק לשם ההבהרה והדיוק: לא אמרתי שלא למדתי כללי דקדוק. אילו זה היה כך היית תופסת אותי באיות שגוי של מילים. אמרתי רק שלא למדנו כללי ניקוד. דקדוק (יחיד רבים, זכר נקיבה, שבעה בניינים וכו') למדנו גם למדנו. ובעת שיעורי הדקדוק נהניתי גם, בניגוד לרוב רובם של חבריי שרק גידפו את השיעורים האלה. האיש והאגדה 18:17, 30 בדצמבר 2008 (IST)

תבניות

סחתיין, כל הכבוד! יישר כוח! ‏Or12‏ 22:30, 29 בדצמבר 2008 (IST)

מהחמאה - על המחמאה. האיש והאגדה 22:33, 29 בדצמבר 2008 (IST)

אהבתי. ‏Or12‏ 22:36, 29 בדצמבר 2008 (IST)

תודה. . האיש והאגדה 22:38, 29 בדצמבר 2008 (IST)

מקצרמר למובחר

היי האיש והאגדה! האם תרצה להשתתף בפרויקט שלי: "מקצרמר למובחר"? ‏Or12‏ 21:26, 4 בינואר 2009 (IST)

ראשית, כל הכבוד שהתחלת להשקיע באיכות. עם רזומה עשירה שכזאת של יצירת אלפי ערכים באמת הגיע הזמן לכך. לענייננו: המשמעות של "מקצרמר למובחר" בויקיפדיה הינה רחוקה כשמים וארץ מהמשמעות והכוונה בויקימילון. העניין הוא פשוט: גם אם בויקימילון שייך לומר על ערך שהוא "גרוע" (שלא להגיד "קצרמר" שאינו מתאים מבחינה לשונית) או "מובחר" הרי שההבדלים בין גרוע למובחר או רגיל הם קטנים. לדעתי ההבדל היחיד שיש לראותו בעל משמעות רבה בין ערך שאינו מובחר לערך מובחר הוא במילה שמקורה לוט בערפל ויש לה או אין לה גיזרון מפורט, אמין וברור. כלומר: כשנרצה לשאול מהו ערך מובחר בויקימילון נשאל "מהו ערך שמקורו לא ידוע כ"כ ובויקמילון מופיע הסבר ברור, אמין ויפה על מקורו של מושא הערך (מילה/ניב/ביטוי/פתגם)?". דוגמה להפיכת ערך מ"גרוע" ל"מובחר" במשמעות זו אפשר לראות בערך חלוני. כשאני יצרתי את הערך הגיזרון היה נראה כך, והיום - אחרי שראובן התעמק באטימולוגיה של המילה הערך נראה כפי שהוא נראה. אמנם עוד חסירה עבודה שם כדי שייקרא "מובחר" וכעדותו של ראובן עצמו, אך את הרעיון המחשתי. אי לזאת, אינני רואה את עצמי בפרוייקט כזה, מאחר ויש לי ידיעות חלקיות/חוסר במקורות לגבי מקורן של מילים. ככל שמדובר בתחומים אחרים של שיפור ערך (נרדפים, דקדוק, ניקוד, ראו גם, משפטים מדגימים, הגדרות) הרי שזה לא 'ימבחר' את הערך ללא הגיזרון המושלם. לגבי ניקוד ערכים ודקדוק אפשר לפנות לדקדוקית, אך שוב, אינני רואה ערך מובחר כשהעיקר - קרי: הגיזרון - חסר מן הספר. הייתי גם מציע שעם פרוייקט כזה נחכה לשובו של לאון ולשמוע את חוות דעתו. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:09, 4 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה על המחמאה. שנית לפי דעתי כדאי שכל כותב ישקיע קצת מהזמן שהוא מקדיש לויקימילון בהרחבת ערכים שנמצאים תחת הקטגוריה של השכתוב ובערכים קצרמריים. אם נעשה זאת הקהילה של ויקימילון תגדל, ובעצם המיזם יכול לעבור שינוי של מאה שמונים מעלות, יהיו לנו הרבה ערכים מובחרים וכך גם יותר כותבים ירצו להצטרף למיזם שלנו. אל תדאג, גם אם יש ךף ידיעות חלקיות/חסרות אנו הכותבים הותיקים נעזור לך בהרחבת ערכים. הפרויקט הזה הוא אינו תחרות, הפרויקט הזה יפעל בשיתוף פעולה וביחד נצליח לסדר את הערכים ה"לא טובים". האם דעתך השתנתה? ‏Or12‏ 22:18, 4 בינואר 2009 (IST)

אוקיי, הצטרפתי לפרוייקט. במה אני מתחיל?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:30, 4 בינואר 2009 (IST)

האיש והאגדה, אל תזלזל בהגדרות. כתיבת הגדרה *טובה באמת* קשה לעתים קרובות כקריעת ים סוף (וממה ששמעתי זה לא היה פיקניק). וברצינות, למרות שהאטימולוגיה יכולה להיות לפעמים מעניינת מאוד ואפילו מרתקת (אני באופן אישי מאוד אוהב את התחום), אני דווקא חושב שההגדרה היא העיקר בערך, והרבה פעמים הגדרה טובה עושה את ההבדל בין ערך טוב למצוין. ודרך אגב, מאוד החמיאה לי ההתייחסות שלך לעבודה שעשיתי בערך חילוני. תודה :) ‏nevuer‏ • שיחה

על זה אני יכול להעיד. אכן, ניסוח הגדרה קולעת, מתמצתת, ברורה ומבלי להשתמש כמובן עם מילת הערך עצמה הינה עבודה מפרכת. לעתים אני חושב רבע שעה בכדי למצוא את הניסוח המתאים, ופעמים רבות גם אחרי רבע שעה של מחשבה ועוד 10 דקות של כתיבה ומחיקה וכתיבה שוב, ההגדרה יוצאת מקרטעת. דרך אגב, אני מבין שהבנת את הביטוי "קשה כקריעת ים סוף", שהכוונה היא שהרגשת היהודים בעת שחצו את הים היתה קשה ("זה לא היה פיקניק"). זה לא נכון. הביטוי כ"קריעת ים סוף" משמעו כפשוטו כלומר: קשה מאוד לקרוע את הים, כלומר: קשה לבן אדם רגיל שאינו מצוייד בכוחות על טבעיים - כמשה רבינו בשעתו - לקרוע את הים ולהפכו ליבשה. אין הכוונה לעצם העברת עם ישראל את הים לאחר שנהפך ליבשה. אדרבה, זה דווקא כן היה פיקניק, ועוד איך, במדרשים מתואר איך הים עוצב ב- 12 חומות ל- 12 השבטים כשהמים המוקפאים היו הבריקו במגוון צבעים ומשמשים כספקטרום לגוונים על ידי השמש שהאירה דרכם, כמו כן גדלו שם בפתאומיות עצים ועליהן כל מיני פירות טעימים, ועוד כמה דברים טובים שהפכו את הים וההעברה דרכו ליהודים לחוויה מהממת ש"פיקניק" הוא הגדרה נבובה לעומתה. בכל אופן, הפנמתי את המסר. וזה דווקא מאוד נכון, הרי ההגדרה היא זאת שעושה את ההבדל בין מילה חסרת משמעות לבין מילה מלאת משמעות וטעם. וזה עיקר המטרה של ויקימילון. כך, שערך עם כל התוספות במיטבן והגדרה לקויה הינו כגוף בלא נשמה. כפי שכתבתי, אני לוקח על עצמי לתקן את ההגדרות עד כמה שידי מגעת. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:30, 4 בינואר 2009 (IST)

אז אולי תמצא עניין בקטגוריה:הגדרה לקויה, במקרה שאתה עדיין לא מכיר אותה (ואני דווקא מבין היטב את הביטוי "קשה כקריעת ים סוף", ההערה שהוספתי בסוגריים הייתה בצחוק). לילה טוב, ‏nevuer‏ • שיחה 00:01, 5 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה לך. good nigth. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 00:09, 5 בינואר 2009 (IST)

היי האיש והאגדה. אתה יכול להתחיל פה, תראה אילו ערכים אתה יכול להרחיב ותרחיב אותם או שתלך לערכים הנמצאים בקטגוריה של השכתוב ותשכתב אותם. ‏Or12‏ 06:27, 5 בינואר 2009 (IST)

אוקיי, אפעל, עד כמה שאוכל ב- 3 הקטגוריות שהוצעו (הגדרה, קצרמר ושכתוב). הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 11:47, 5 בינואר 2009 (IST)

לדבר כזה הכוונה?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:22, 5 בינואר 2009 (IST)

כן ויישר כוח על התחלת העבודה!!! ‏Or12‏ 16:38, 5 בינואר 2009 (IST)

תודה. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:39, 5 בינואר 2009 (IST)

תודה לך. ‏Or12‏ 16:40, 5 בינואר 2009 (IST)

מהו קצרמר?

לפי ויקימילון:מדיניות המחיקה קצרמר הוא כל ערך שלא מופיע בו יותר מסעיף אחד (חוץ מההגדרה והסעיף 'ראו גם'). ובכן: נראה לי שבערכים של ביטויים וצירופי מילים, פשוט לא נכון לתת הגדרה גורפת כזאת ל"קצרמר". לדוגמה: מה יש להוסיף בערך אהבה מקלקלת את השורה? או בערך דמי קדימה?. לדעתי ההגדרה של קצרמר בביטוי או צירוף מילים צריכה להיות אחרת, או שבכלל לא שייך לומר "קצרמר" ערכים מסוגים אלה. אלא ערך לשכתוב או למחיקה. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:48, 5 בינואר 2009 (IST)

אני מסכים איתך. אם אתה רוצה אתה יכול לפתוח דיון במזנון ותשמע דעה של עוד כותבים. ‏Or12‏ 16:56, 5 בינואר 2009 (IST)

אוקיי, אני מעביר למזנון. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:59, 5 בינואר 2009 (IST)

להמשך הדיון. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:59, 5 בינואר 2009 (IST)

תודה. ‏Or12‏ 17:04, 5 בינואר 2009 (IST)

בכייף... הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:07, 5 בינואר 2009 (IST)

חיל אויר

כיף מאוד לראות את העריכות המועילות שלך למיזם. יישר כוח וסופ"ש נעים. ‏Or12‏ 20:31, 8 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה על המחמאות והעידוד. סופ"ש נעים גם לך. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:00, 8 בינואר 2009 (IST)

אין מה לעשות. כשמגיע מגיע. . ‏Or12‏ 12:08, 9 בינואר 2009 (IST)

תודה. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:27, 11 בינואר 2009 (IST)

פרחולה

היי האיש והאגדה. ראה כאן. ‏Or12‏ 21:58, 13 בינואר 2009 (IST)

בֶּקָר

אתה בטוח שהמילה קיימת במשמעות זו? אולי יש סיכוי שהתבלבלת בגלל העובדה שהסימן המוזיקלי בֶּקָר הוא בתרגום לאנגלית natural? ‏nevuer‏ • שיחה 22:42, 13 בינואר 2009 (IST)

ראשית, ברוך שובך. לשאלה שלך: ידעתי שהשאלה תגיע, כי גם אני לא ידעתי ולא הכרתי את המילה הזאת במשמעות הזאת, אך אני מסתמך על מספר מקורות וביניהן אוצר המילים של Word. תקליד שם את המילה "natural", הקש על "תרגם" ועיין בסעיף 1. את המילה "natural" הוא נותן כתרגום ל"בקר" (סעיף 3) הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:54, 14 בינואר 2009 (IST)

"בקר" הוא סימן מוזיקלי, שהתרגום שלו לאנגלית הוא natural. במקרה או שלא במקרה, למילה האנגלית יש משמעות נוספת (זאת המשמעות הראשית, למעשה) והיא "טבעי". כלומר גם "בקר" וגם "טבעי" מתורגמים שניהם ל-natural. בשום פנים אין להסיק מכך ש"בקר" משמעותו "טבעי". ‏nevuer‏ • שיחה 21:34, 14 בינואר 2009 (IST)

אגב, ראה מה שכתבתי בשיחה:שכל. ‏nevuer‏ • שיחה 21:35, 14 בינואר 2009 (IST)

ובכן כתבתי שהסתמכתי על מספר מקורות. אבל אכן המקור העיקרי היה מה שציינתי ועל פי מה שהשכלתני אני חוזר בי וכבר מוחק את מה שכתבתי שם (אם עדיין לא מחקת). ואתה תכתוב את ההגדרה לגבי היותו סימן מוזיקלי. לגבי שכל הגבתי שם. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:02, 14 בינואר 2009 (IST)

הזחות

אנא הפסק לשנות את ההזחות, זה מבלבל מאוד. אם אינך יודע, הכלל הוא שתגובה מוזחת שמאלה ביחס להודעה שאליה היא מכוונת. ‏nevuer‏ • שיחה 14:54, 15 בינואר 2009 (IST)

אני פעלתי לפי מה שאני התבלבלתי, לא הייתי אמור לדעת מה מבלבל אותך, אבל אם אתה אומר שזה הכלל אקבל אותו. אגב: אני כשלעצמי, במקרה של תגובה הקשורה לקטע קודם מן האחרון אני פועל באופן הבא:

.............. - משתמש 1.

........ - תגובה למשתמש 1.

.................. - משתמש 2.

........... - תגובה למשתמש 2.

ממה שהבנתי אתה נוהג ככה (וזה הכלל לפי דבריך):

.............. - משתמש 1.

............. - משתמש 2.

..... - תגובה למשתמש 1.

...... - תגובה למשתמש 2.

מה שמבלבל אותי הוא היישור של התגובה למשתמש 1 עם הקטע של משתמש 2. (זה יוצר אשליה כאילו התגובה למשתמש 1 הינה המשך דבריו של משתמש 2.

מקווה שהבנת אותי. בכל אופן איתך הסליחה (כלל הוא כלל...). 19:41, 15 בינואר 2009 (IST)

לא לזה בדיוק התכוונתי, אבל לא חשוב, בוא נסכם רק שתשאיר את ההודעות שלי איפה שאני שם אותן :) ‏nevuer‏ • שיחה 20:41, 15 בינואר 2009 (IST)

אני מבין כבר למה התכוונת אבל איך אמרת למה להאריך כשאפשר פשוט לסכם אז: סוכם. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:56, 15 בינואר 2009 (IST)

יודע צדיק נפש בהמתו

תודה רבה על שכתוב ההגדרה. תזכה למצוות!!!. . ‏Or12‏ 19:15, 27 בינואר 2009 (IST)

תודה. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:16, 27 בינואר 2009 (IST)

אותו דבר לגבי הערך הזה. אין לך מושג כמה אני שמח (ובוודאי גם אחרים) שהצטרפת למיזם הזה. אתה ודקדוקית החייתם את המיזם שלנו, הכנסתם לתוכו את האור החסר, ועל כך יישר כוח!!! ‏Or12‏ 19:23, 27 בינואר 2009 (IST)

ומי גורם לאור שיפעל אם לא השמן שלנו?!. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:26, 27 בינואר 2009 (IST)

.זה גם נכון, אבל אתם המחיים החדשים של המיזם. ‏Or12‏ 19:30, 27 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה. וסליחה על האיחור. אני לאחרונה עסוק מדיי בעניינים אחרים. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:11, 29 בינואר 2009 (IST)

יידיש

שלום. ראיתי בדף המשתמש שלך שאתה דובר יידיש, אז אולי תוכל לעזור לי בפירוש מילים מסוימות, שנתקלתי בהן במסגרת טקסט עברי מסוף המאה ה-19. המילים הן "וועלטליך" ו"וגייסטליך". האם יש למילים האלה מקבילות מדויקות בעברית? תודה, ‏nevuer‏ • שיחה 12:16, 1 בפברואר 2009 (IST)

וועלטליך זה "עולמי" או "בינלאומי" (תלוי באיזה הקשר) "גייסטליך" זה "נפשי" או "רוחני" (ג"כ תלוי באיזה הקשר). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:18, 1 בפברואר 2009 (IST)

זהו, שההקשר קצת עמום מבחינתי... המילים בטקסט מובאות כצמד ניגודים, ו"וועלטליך" מתורגמת כ"חילוני" - אבל בכלל לא ברור שהמילה "חילוני" משמשת שם באותה משמעות כמו בימינו (כאמור מדובר בסוף המאה ה-19). יש ל"וועלטליך" איזושהי קרבה לשדה המשמעות של "חילוני"? ‏nevuer‏ • שיחה 12:27, 1 בפברואר 2009 (IST)

לפי מה שידוע לי אין כל קשר בין "וועלטליך" ל"חילוני". אם תוכל להעתיק את הקטע של הטקסט המדובר אוכל אולי לעזור יותר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:32, 1 בפברואר 2009 (IST)

אתמול סרקתי את העמוד הרלבנטי והעליתי אותו לוויקיפדיה, כדי לשאול שם שאלה ב"הכה את המומחה": הנה קישור לתמונה (לחיצה עליה תגדיל אותה). הקטע הרלבנטי נמצא בשליש התחתון של הדף, באיזור שמודגש בצהוב (אם כי בסריקה קצת קשה לראות את ההדגשה). המחבר (ד"ר נתן בירנבוים) דווקא מסביר שם בפירוט למה הוא מתכוון בצמד המילים "חילוני" ו"רוחי", אבל הסבריו הותירו אותי מבולבל מעט... לכן חשבתי שאולי הבנת המקבילות ביידיש תסייע לי להבין למה בדיוק הוא מתכוון. ‏nevuer‏ • שיחה 12:42, 1 בפברואר 2009 (IST)

ובכן: קראתי את הטקסט בעיון ואני מודה שגם אני התבלבלתי קצת, אך מה שאני הבנתי הוא ככה: בירנבוים מתייחס בדבריו ל"עולם המעשה, החיים המעשיים" והניגוד לו ה"עולם הרוח - חיים הרוחניים". הוא שולל מונחים מסויימים שיתאימו להגדרה מדוייקת של שני הכוחות - כלשונו - האלה. אח"כ הוא כותב שביידיש כן ישנן הגדרות מדוייקות לכוחות אלה. הוא כותב ש"וועלטליך" הוא המילה שמשמעותה היא "עולם המעשה". ובכן: כשנבחין שהמשמעות הפשוטה של "וועלטליך" היא "עולמי" נבין שכוונתו של בירנבוים היא ש"וועלטליך" במשמעותה המדוייקת פירושה: "עולם המעשה - החיים המעשיים". כי אכן "וועלטליך" הוא ה"חומר" ה"מעשה" וה"גשם" - ההיפך מה"רוח", ה"פנימיות" וה"רוחניות". בירנבוים שלא מצא מילה שתתאר בדיוק אותה משמעות המציא את המילה "חילוני". ואיך שאני מבין הוא בחר במילה הזאת בגלל ההקשר של "חילוני" ל"חולין". הרוח הריהו "קודש" והמעשה הוא "חולין". כלומר: בירנבוים קישר את "וועלטליך" במשמעותה העמוקה יותר ל"חולין" במשמעותה העמוקה יותר. אותו הדבר ב"גייסטיש" - אותה תירגם בירנבוים למילה חדשה "רוחיות". אך כאן הכוונה ל"פנימיות" שהינה "רוחנית" (כמו שהנפש היא ה"רוח" של ה"גוף". - הגוף הוא ה"חומר" (המעשה) והנפש היא ה"רוח" (הפנימיות). אפשר לסכם את הדברים כך: בירנבוים רצה לתת מילים עבריות למושגים המנוגדים "חיצוניות" ו"פנימיות". הוא מצא את המילים האידישאיות "וועלטליך" כ"חיצוניות" ו"גייסטיש" כ"פנימיות" כמשמעויות העמוקות של המילים. הוא המציא את "חילוניות" כתירגום ל"חיצוניות" מהשורש "חולין" - שהינם מזוהים ביותר עם "חיצוניות" ואת "רוחיות" כתירגום ל"פנימיות" מהשורש "רוח" שמזוהה ביותר עם "פנימיות". (עולם המעשה ידוע כעולם החיצוני ועולם המוסר ידוע כעולם הפנימי).

מקווה שלא בילבלתי אותך יותר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:22, 1 בפברואר 2009 (IST)

אוקיי, אני חושב שאני מתחיל לתפוס את העניין... אז אני מבין שהמילה "חילוני" אצל בירנבוים לא משמשת במשמעות המקובלת בימינו של "לא דתי", אלא מבטאת משהו כמו "ארציות" או "עולם המעשה". למרות זאת, אני תוהה אם המשמעות הרגילה בימינו של "חילוני" לא התפתחה בעקבותיו. קיבלתי את הרושם שזה המקור המוקדם ביותר שבו משמשת המילה בהקשר מודרני (כלומר לא במשמעות הקלאסית של "לא כהן"), ובהחלט יש קרבת משמעות ברורה בין "עולם המעשה" לבין "חולין", כפי שהיטבת להסביר.

כמו שאפשר אולי לנחש, השאלה שלי היא חלק מה"מחקר" הקטן שאני עורך בקשר לגלגולי המילה "חילוני"... אני מודה לך מאוד על שהקדשת מזמנך ומידיעותיך כדי לעזור לי בעניין. ‏nevuer‏ • שיחה 14:02, 1 בפברואר 2009 (IST)

יכול בהחלט להיות שהמשמעות העכשווית של "חילוני" התפתחה בעקבות המצאתו של "בירנבוים". למעשה, הרי כתבת כבר בזמנו שהשורש של המילה חילוני הוא "חולין". א"כ אתה מקבל עכשיו אישוש לטענה הזאת. רק בעוד בירנבוים גזר את "חילוני" מ"חולין" כדי לתאר את עולם המעשה הרי שאתה קישרת ישירות מ"חילוני" ל"חולין" (חילוני מתאר "איש חולין"). לפי בירנבוים זה כך: "חולין" > "עולם המעשה" > "חילוניות" - ה"חילוני" הוא איש של עולם המעשה (החיצוני) ו"עולם המעשה" הוא "חולין". תודה על התודה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:51, 1 בפברואר 2009 (IST)

בדקתי בכמה מילונים ומצאתי שיש המתרגמים את "חילוניות" ל"וועלטליכקייט" וההיפך וכמו"כ חילוני מתרגמים "וועלטליכער" וההיפך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:31, 2 בפברואר 2009 (IST)

חתימה

סחתיין על החתימה החדשה ‏Or12‏ 14:45, 1 בפברואר 2009 (IST)

תודה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:52, 1 בפברואר 2009 (IST)

ערך חדש

יא אללה איזה ערך תתחדש!!!! ‏Or12‏ 18:55, 1 בפברואר 2009 (IST)

תודה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:05, 1 בפברואר 2009 (IST)

תבניות 2

תבניות יפות ומעילות אתה יוצר בזמן האחרון. ‏Or12‏ 17:44, 3 בפברואר 2009 (IST)

זה בסך הכל העתקות מויקיפדיה. תודה רבה!. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:45, 3 בפברואר 2009 (IST)

העתקות מועילות. אגב לגבי המשתמש החדש (ששכחתי את שמו) לא כדאי להשתמש בתבנית {{אזהרה}} בדף השיחה שלו. ‏Or12‏ 17:46, 3 בפברואר 2009 (IST)

א. ראיתי שגם אתה השתמשת בתבנית הזאת שם. ב. שמו: הגאון העליון (גאון להשחתות?). ג. מדוע לא כדאי? - להזכירך זו השחתה שלישית שלו ואם הייתי מפעיל הייתי חוסם אותו עכשיו לכמה שעות. ראה גם את דף השיחה שלו בויקיפדיה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:49, 3 בפברואר 2009 (IST)

אם כך אז קטונתי. ‏Or12‏ 18:05, 3 בפברואר 2009 (IST)

לא קטונת, אלא, כנראה טעית (פחות חמור ונכון יותר, שלא תבין לא נכון). בכל אופן: תודה לך. הרי שנינו מעוניינים לתחזק את ויקימילון בצורה הטובה ביותר האפשרית. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:11, 3 בפברואר 2009 (IST)

מה שנכון נכון. אגב לא כדאי לשלב בין שתי התבניות? ‏Or12‏ 18:12, 3 בפברואר 2009 (IST)

לא הבנתי את כוונתך. בכל אופן, אני חייב לעוף, נמשיך מחר. להתראות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:14, 3 בפברואר 2009 (IST)

להתראות. ‏Or12‏ 18:17, 3 בפברואר 2009 (IST)

ובכן: התבנית "אזהרה" מיועדת להשחתה ראשונה ו/או לא השחתה ברורה (שהכוונה להשחית אינה ברורה כשמש), התבנית השנייה ("לך") היא אחרי השחתות חוזרות ונשנות ומיועדת להזהיר לפני חסימה ונקיטת צעדים מעשיים חריפים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:33, 4 בפברואר 2009 (IST)

הבנתי. תגיד, לא כדאי לשלב בין התכנים של שתי התבניות? ‏Or12‏ 13:17, 4 בפברואר 2009 (IST)

באופן כללי התבנית אזהרה מנוסחת בצורה נעימה ועדינה יותר. היא משאירה מקום לחשוב שהעריכה המשחיתה איננה בגדר השחתה ודאית, היא מדריכה את המשתמש ונותנת לו עצות להמשך והיא לא עשויה "להבריח" את התורם. לעומתה התבנית "לך" מנוסחת בצורה תקיפה ומאיימת ואמורה לשמש כשלב אחרון לפני חסימה לצמיתות, ולהזהירו על עוד צעדים חמורים שאפשר לנקוט נגדו, אם השחתותיו תימשכנה. לפעמים, התבנית "לך" עשויה גם לשמש להודיע על חסימה בפועל שכבר הופעלה. ובכן: איזה תכנים בדיוק אתה רוצה להכניס לאחת מהתבניות, ו/או איזה נוסח אתה מציע לאחת מהתבניות או לשתיהן שיהווה 'שילוב'?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:45, 4 בפברואר 2009 (IST)

ישראל ישראלי

שלום, מחקתי את דפי המשתמש ושיחת המשתמש שיצרת מהסיבה הטכנית שחשבון בשם "ישראל ישראלי" אינו קיים כרגע בוויקימילון. אם תיצור את החשבון אוכל לשחזר את הדפים, אבל אני חושב שזה יהיה מיותר לאור קיומם של משתמש:משתמש לדוגמה ושיחת משתמש:משתמש לדוגמה, שמיועדים למטרה זו. בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 16:01, 4 בפברואר 2009 (IST)

את הדפים יצרתי לצורך התבנית הזאת. לא ידעתי על קיום הדפים "משתמש לדוגמה". כבר שיניתי בתבנית עצמה. (מ"ישראל ישראלי" ל"משתמש לדוגמה"). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:42, 4 בפברואר 2009 (IST)

ערך מתארח

מה אתה אומר על הערך המתארח? ‏Or12‏ 15:48, 5 בפברואר 2009 (IST)

אינני יכול להגיד שהוא ערך מספיק טוב כדי להתארח. יש לי כמה תיקונים לעשות בערך. כבר תראה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:24, 5 בפברואר 2009 (IST)

תיקנתי את מה שנראה לי. יכול להיות שעכשיו הוא בסדר להיות אורח... . בכל מקרה: תודה לך על המאמץ. הייתי מציע את הערך חשמל כאורח טוב יותר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:35, 5 בפברואר 2009 (IST)

אכן חשמל ערך טוב יותר, אך לפני שנרשמת, הערך חשמל היה ערך מתארח. ‏Or12‏ 18:50, 5 בפברואר 2009 (IST)

אוקיי, אז זה גם טוב. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:56, 5 בפברואר 2009 (IST)

תודה לך על התיקונים בערך :) ‏Or12‏ 18:58, 5 בפברואר 2009 (IST)

בבקשה!. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:59, 5 בפברואר 2009 (IST)

ריש/ירש

שלום
הערך רש. השורש של רש (עני) הוא ר-י-ש. מה שהכנסת כ"רש ב" היא צורת הצווי של ירש לכן מקומו לא כאן. אני מציע שתתקן ותפתח את הערך ירש.
אם בידך מילון עברי או קונקורדנציה לתנ"ך כדאי להתיעץ בהם לענינים כאלה.
שבת שלום
איתן פ 10:45, 6 בפברואר 2009 (IST)

ושייך 'ציווי' בקמ"ץ (רָש)?. איך השורש הוא ר-י-ש והי' לא מופיעה באף אחת מצורות הכתיב של המילה?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:17, 6 בפברואר 2009 (IST)

(חכיתי עד צאת השבת אפילו לפי רבנו תם)

באמת קשה להסביר רָש (בקמץ), פעמיים "החל רש" בפרק זה, ולא מצאתי עד כה התיחסות מפורשת אצל הפרשנים המסורתיים. אשמח אם תוכל לפרט על פי מה, או מי, רָש כאן הוא שם עצם מופשט לתהליך הירושה. אני רואה בפסוק שהבאת מקבילה לפסוק כא בפרק הקודם (עלה רֵש). בפרוש "תורה תמימה" של הרב ברוך לוי אפשטין הוא קושר יחד את הנ"ל מפרק א עם "החל רש" בפרק ב ועם "קום רֵש את הכרם" במלכים א כא. אברבנאל בפרושו לפרק זה כותב "והיה ראוי שיאמר התגר בו מלחמה ורש" ומזה אפשר לחשוב שהוא מבין רש לשון ציווי, כמו התגר. כרגע לא עולה בדעתי שם עצם שנגזר משורשים בגזרת פ"י במשקל כזה.

לענין השורשים, נראה לי שיש כאן אי הבנה. המילים בשפות השמיות, ככלל, נגזרות משורשים תלת עיצוריים. על פי הדיקדוק המקובל של השפה העברית אין שורש "רש". יש שורש ריש ויש שורש ירש. (אם אתה רוצה י באמצע, ראה, למשל, משלי לא ז).

ועוד משהו. אם רש הוא שם עצם, ההסבר אינו מנוסח טוב. לקבל, לרשת, אלה הסברים לפֹעל, לא מתאימות להסביר שם עצם.

שבוע טוב

איתן פ 18:52, 7 בפברואר 2009 (IST)

ראשית, תודה על שחכית עד צאת השבת. לעניננו: ככל הנראה, אתה צודק. אך כפי שבעצמך כתבת הרי קשה להסביר "ציווי" בקמ"ץ. נדמה לי שהמילה "רש" בקמ"ץ הינה מילת הפועל העבר של ירושה בשורש ריש או רש (כלומר: יש "ירש" ויש "רש/ריש" ושניהם מורים על ירושה) - אם כי לא שם עצם - (לגבי זה אני עדיין מסופק אלא א"כ הי' הוא מה שמכונה אצל הבלשנים הראשונים "יסוד נופל"). והמילה "החל" מורה על הפיכת הפועל לציווי. כךומר: תתחיל בפעולת הירושה. והפסוק במין תופעה מוזרה משהו מתייחס - וכך מבטא - לפעולת הירושה שעדיין לא התחילה בצורת עבר, ככל הנראה על סמך שהיא בוודאי תתקיים ותהפוך לעבר. אני מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק. לגבי השורש נדמה לי שאתה הוא זה שטועה. ברור שרוב השורשים בעברית הינם תלת עיצוריים אך קיימים שורשים רבים שהינם דו עיצוריים בדיוק כמו שקיימים שורשים נדרים בעלי ארבע עיצורים. אני - כאמור - עדיין מסופק. קשה לי לקבל שי' שבשורש לא תיכתב ברוב המוחלט של ההטיות הלשוניות של המילה. (רש בצירי, רש בקמ"ץ, ר' רשים, נ' רשה). ברש מלשון עני השורש הוא עם י' - כל לפי טענתך - (ההטיות שם: רש, התרושש, רשים, רשית/רשה, מרושש, רושש, רושש). לגבי הפסוק במשלי אתה אומנם צודק ששמה זה עם י' אבל בכל זאת הייתי 'מתרץ' את זה ככתיב מלא של הצירי ולא כעיצור של השורש. אני מקוה עוד לעשות בירור מקיף יותר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:48, 7 בפברואר 2009 (IST)

להמשך הדיון ראו: שיחה:רש. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:20, 8 בפברואר 2009 (IST)

הוספת כותבים

אהלן האיש והאגדה. זה זמן רב שאנחנו חושבים על הוספת כותבים חדשים, אך תמיד אמרנו שיש שיפוצים שצריכים לעשות כגון לסדר את הערכים הקיימים על מנת שנוכל לקלוט כותבים חדשים. אשמח לשמוע מה דעתך על הקהילה שלנו, רעיונות לשיפור וכו'... שבוע טוב ומבורך, ‏Or12‏ 20:55, 7 בפברואר 2009 (IST)

לדעתי הקהילונת שלנו מגובשת כיום היטב, עניינית ויעילה. בכדי להוסיף כותבים חדשים למיזם צריך קודם כל לקבוע מדיניות ברורה יותר לגבי שלל שאלות שונות שחלקן נידונו לאחרונה בינינו במזנון ובמקומות נוספים דוגמת שאלת העיצוב של הסעיפים השונים. כמו"כ רצוי לחכות ללאון. על דרכים איך להוסיף כותבים חדשים צריך יצירתיות והברקה מחד, ונמרצות ומעשיות מאידך. צריך גם להעלות את ויקימילון לחיפושי הגוגל בדומה לערכי ויקיפדיה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:58, 7 בפברואר 2009 (IST)

שמחתי לשמוע את דעתך, תודה. ‏Or12‏ 12:44, 8 בפברואר 2009 (IST)

שיחה:אחריות

אנא ראה את דבריי שם. אני מתנצל על העיכוב הממושך בתגובה. ‏nevuer‏ • שיחה 09:59, 11 בפברואר 2009 (IST)

הגבתי שם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:44, 12 בפברואר 2009 (IST)

שכחת לחתום בעריכה שלך. ‏Or12‏ 15:50, 12 בפברואר 2009 (IST)

תגובה למייל

רשמתי לך תגובה. ‏Or12‏ 18:38, 17 בפברואר 2009 (IST)

תודה לך

על התיקון והתוספת ‏LightBringer‏ • שיחה 14:21, 19 בפברואר 2009 (IST)

בבקשה, עלה והצלח. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 14:24, 19 בפברואר 2009 (IST)

תבנית:אלמ

אני חושב שתבנית זו כבר קיימת. ‏LightBringer‏ • שיחה 15:33, 19 בפברואר 2009 (IST)

הפכתי להפניה, עבור מי שמעדיף להשתמש בשם המקוצר. ‏nevuer‏ • שיחה 17:24, 19 בפברואר 2009 (IST)

אה, לא ידעתי. חיפשתי מקודם בכמה צורות את התבנית ולא מצאתי. אך ראובן כבר עשה מה שנכון. תודה לשניכם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:45, 19 בפברואר 2009 (IST)

קטע פירוש ממסכת שבת או מפרשת השבוע

שלום האיש והאגדה. אני רוצה להציע לך הצעה טובה ויפה שיכולה לשפר את ויקימילון. הרבה ימים אני חושב על עשיית קטע בעמוד הראשי שבו תהיה פרשנות מילונית לקטעים ממסכת שבת או לפרשות השבוע. אני אתן לך פרטים נוספים בהמשך, אבל השאלה היא אם אתה מעוניין. ‏Or12‏ 18:32, 21 בפברואר 2009 (IST)

אני מעוניין, אך מעוניין גם לשמוע פרטים וגם את דעתו של ראובן. נדמה לי שדיון כזה אמור להיות במזנון. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:32, 22 בפברואר 2009 (IST)

ראובן אמר שהוא יגיב אם תהיה הצעה קונקרטית. בינתיים, לאחר שיהיו לי פרטים נוספים אעדכן אותך. ‏Or12‏ 17:07, 22 בפברואר 2009 (IST)

אני רואה שראובן הצביע על חוסר אפשרות לביצוע הרעיון כי אין זה ויקימילון יהודי, והסכמת איתו. אז הרעיון לא יצא לפועל?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:23, 22 בפברואר 2009 (IST)

אני נמצא בהתלבטות כי אני לא יודע אם מצב כזה יהפוך את ויקימילון העברי להיות יהודי. ‏Or12‏ 17:27, 22 בפברואר 2009 (IST)

השאלה אם ראובן מתנגד בשביל הסיבה הזו, מה שאומר שהוא חושב שזה סממן של ויקימילון יהודי?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:21, 22 בפברואר 2009 (IST)

הגדרות

שלום האיש והאגדה. אנא בדוק היטב את ההגדרות שאתה מכניס לערכים: בערך בובה היו כאלה שלא צריכות להיות שם כלל. בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 12:19, 25 בפברואר 2009 (IST)

נראה שחזרת מהחופשה במשנה מרץ. מה נזכרת עכשיו, הערך קיים פה כבר הרבה זמן?. בכל אופן מה זה שונה מטבע, הגדרה 3?. וגם כאן היה נראה שאתה מסכים לקביעה הזאת? . הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:04, 25 בפברואר 2009 (IST)

אין שום רלבנטיות לשאלה מתי "נזכרתי". אם הייתי רואה את זה קודם, הייתי גם מטפל בזה קודם. לגבי טבע - הרי לא אני הוספתי את ההגדרה הזאת, אתה עצמך עשית זאת. אז למה אתה שואל אותי "במה זה שונה"? לעצם העניין, אני די משוכנע שגם שם צריך להסיר את ההגדרה; אבל גם אם נניח ששם יש מקום לדיון, ההגדרות שהיו בבובה הן שגיאה ברורה. ההגייה של שם העיר היא משהו כמו "בּוֹבֶה", ושל האי - "בּוּבֶה". בכל אופן לא בֻּבָּה. ‏nevuer‏ • שיחה 13:20, 25 בפברואר 2009 (IST)

ודעתך היא שאין כלל וכלל מקום לשמות פרטיים ואפילו אם לא נוצר ערך מיוחד עבור השם?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:21, 25 בפברואר 2009 (IST)

באופן כללי כן, אבל לא בצורה מוחלטת. העמדה שלי היא שכל עוד לא גיבשנו קריטריונים ברורים למקרים כאלה, צריך להשאיר מקום לשיקול דעת (=דיון). לשמות חברות אני בדרך כלל מתנגד (וכך גם מקובל אצלנו - ראה שיחה:מיקרוסופט), אלא אם יש הצדקה מיוחדת להכליל אותם. ‏nevuer‏ • שיחה 13:30, 25 בפברואר 2009 (IST)

את זה ידעתי, אבל שים לב שאני מדבר על שילוב הגדרה על שם של חברה/מקום ידוע/ה בתוך ערך שממילא נוצר בגלל משמעותו כמילה, דוגמת טבע ובבה (אף שבבה כפי שהבהרת אינה רלבנטית, נתתיה רק כדוגמה). או שאולי אתה טוען שאין הבדל בין יצירת ערך מיוחד לשם פרטי לבין שילוב שם פרטי בערך קיים ממילא? הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:37, 25 בפברואר 2009 (IST)

אכן כך אני חושב. אם יש מקום להגדרה, יש גם מקום לערך. ‏nevuer‏ • שיחה 13:39, 25 בפברואר 2009 (IST)

אין בעיה, טוב לדעת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:40, 25 בפברואר 2009 (IST)

אבל זאת רק דעתי - לא מדיניות רשמית או משהו כזה. ‏nevuer‏ • שיחה 13:50, 25 בפברואר 2009 (IST)

הבנתי זאת כך. מתי נקבע מדיניות? נחכה לשובו של לאון?. וגם מה עם הדיון במזנון לגבי הוספת שפות נוספות?, נראה שהדרך להסכמה קרובה מתמיד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:57, 25 בפברואר 2009 (IST)

ניסיתי פעם לנסח טיוטה לקווים מנחים בעניין הזה, שהתכוונתי לבסס אותה על עקרונות בלשניים, אבל תוך כדי העבודה התברר לי שזה נושא מורכב מדי. באופן אישי הגעתי למסקנה שמדיניות (או קווים מנחים) שנוגעת לעניין כל כך בסיסי ומהותי (הקריטריונים להכללת מילים במילון) צריכה לצמוח לאט לאט מתוך התובנות והניסיון שהושגו בכתיבת ערכים ובדיונים. לגבי שפות זרות: נראה שכבר יש הסכמה לגבי הארמית. בכל אופן, ראוי שנחכה לשמוע את תגובתו של גיא. ‏nevuer‏ • שיחה 14:10, 25 בפברואר 2009 (IST)

נחכה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:02, 25 בפברואר 2009 (IST)