בבה

בֻּבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בובה
הגייה^*	buba
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־ב־ב, גזרת הכפולים
דרך תצורה	משקל קֻטְלָה
נטיות	בֻּבַּת־; ר׳ בֻּבּוֹת; ז׳ בֹּב; ז"ר בֻּבּים

חומר המעוצב בדמות כלשהי, המשמש לצעצוע, לקישוט או לפולחן.
- הילדה שלי אוהבת בובות.
- בקרב עמים מסויימים עדיין נפוצה עבודת אלילים המתבצעת באמצעות בובה.
כינוי חיבה לעלמה.
- "הנה באוירה כזאת / לנערה שוב אין אומרים: / "הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" – / אלא: "הביטי, ליל סתוים"." (רוח סתיו, מאת יחיאל מוהר)
- "ניגש אליי ברנש / אמר לי בלי חשש / היי בובה תעלי לקפה" (חתולה שחורה, מאת אילן פלד)
- כשחברי הרים לי את הטלפון שאלתי אותו: מה קורה בובה?.
בהשאלה: כינוי למישהו המנוהל בהיחבא על ידי אדם אחר.
- כולם יודעים שדימיטרי מדבדייב נשיא רוסיה הוא בובה של ראש הממשלה הרוסי וולדימיר פוטין.
- טענת המפגינים בתאילנד היא שהממשלה הנוכחית היא ממשלת בובות של טקסין, ראש הממשלה המודח.

מחידושי אליעזר בן-יהודה. על פי המילה מערבית: بُؤْبُؤ (בּוּבּוּ) – אישון (מקביל לבָּבַה שלהלן), ובדמיון צליל למילה מצרפתית: poupée.

ערך בוויקיפדיה: בובה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בובות

לשון המקרא הפתח דרכו נכנס האור לעין (ע"פ גזניוס), אישון. בשימוש רק בצרוף בבת עין.
- ”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ.“ (זכריה ב, פסוק יב)

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
עפ"י מילון אבן שושן (2003), כנראה קרוב אל בָּבָא בארמית ו־باب (בָּאבּ) בערבית בהוראת פתח, שער.
עפ"י 'עולם התנך' "בבה" הוא העפעף המסוכֵך על העין ^[1].

↑ נחום מ. סרנה - עולם התנ"ך - תהלים א'. דברי הימים הוצאה לאור בע"מ .שנת ההוצאה: 1993-1996. עמוד: 75