בבה

בֻּבָּה[עריכה]

בובה מבד

חומר המעוצב בדמות כלשהי, המשמש לצעצוע, לקישוט או לפולחן.
- הילדה שלי אוהבת בובות.
- בקרב עמים מסויימים עדיין נפוצה עבודת אלילים המתבצעת באמצעות בובה.
כינוי חיבה לעלמה.
- כשחברי הרים לי את הטלפון שאלתי אותו: מה קורה בובה?.
- "הנה באוירה כזאת / לנערה שוב אין אומרים: / "הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" – / אלא: "הביטי, ליל סתוים"." (רוח סתיו, מאת יחיאל מוהר)
- "ניגש אליי ברנש / אמר לי בלי חשש / היי בובה תעלי לקפה" (חתולה שחורה, מאת אילן פלד)
כינוי למישהו המנוהל בהיחבא על ידי אדם אחר.
- כולם יודעים שדימיטרי מדבדייב נשיא רוסיה הוא בובה של ראש הממשלה הרוסי וולדימיר פוטין.
- טענת המפגינים בתאילנד היא שהממשלה הנוכחית היא ממשלת בובות של טקסין, ראש הממשלה המודח.

מחידושי אליעזר בן-יהודה. על פי המילה הערבית בּוּבּוּ שפירושה "ילד קטן", ובדמיון צליל למילה הצרפתית poupée שפירושה "בובה" (באנגלית: puppet).

ערך בוויקיפדיה: בובה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בובות

לשון המקרא הפתח דרכו נכנס האור לעין (ע"פ גזניוס), אישון. בשימוש רק בצרוף בבת עין.
- ”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ.“ (זכריה ב, פסוק יב)

עפ"י מילון אבן שושן (2003), אולי קרוב אל בָּבָא בלשון חז"ל, בָּבְתָא בארמית: פתח, שער; בערבית - בַּאבּ. המילה מופיעה פעם אחת בפסוק לעיל.