שיחה:רש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השורש ורש ב[עריכה]

ראו שיחת משתמש:האיש והאגדה#ריש/ירש. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:54, 7 בפברואר 2009 (IST)

במקום לקשר, רצוי להעביר לכאן את הדיון. ‏nevuer‏ • שיחה 22:37, 7 בפברואר 2009 (IST)

כעצתו של ראובן אני מעתיק לכאן את השיחה.
שלום
הערך רש. השורש של רש (עני) הוא ר-י-ש. מה שהכנסת כ"רש ב" היא צורת הצווי של ירש לכן מקומו לא כאן. אני מציע שתתקן ותפתח את הערך ירש.
אם בידך מילון עברי או קונקורדנציה לתנ"ך כדאי להתיעץ בהם לענינים כאלה.
שבת שלום
איתן פ 10:45, 6 בפברואר 2009 (IST)

ושייך 'ציווי' בקמ"ץ (רָש)?. איך השורש הוא ר-י-ש והי' לא מופיעה באף אחת מצורות הכתיב של המילה?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:17, 6 בפברואר 2009 (IST)
(חכיתי עד צאת השבת אפילו לפי רבנו תם)
באמת קשה להסביר רָש (בקמץ), פעמיים "החל רש" בפרק זה, ולא מצאתי עד כה התיחסות מפורשת אצל הפרשנים המסורתיים. אשמח אם תוכל לפרט על פי מה, או מי, רָש כאן הוא שם עצם מופשט לתהליך הירושה. אני רואה בפסוק שהבאת מקבילה לפסוק כא בפרק הקודם (עלה רֵש). בפרוש "תורה תמימה" של הרב ברוך לוי אפשטין הוא קושר יחד את הנ"ל מפרק א עם "החל רש" בפרק ב ועם "קום רֵש את הכרם" במלכים א כא. אברבנאל בפרושו לפרק זה כותב "והיה ראוי שיאמר התגר בו מלחמה ורש" ומזה אפשר לחשוב שהוא מבין רש לשון ציווי, כמו התגר. כרגע לא עולה בדעתי שם עצם שנגזר משורשים בגזרת פ"י במשקל כזה.
לענין השורשים, נראה לי שיש כאן אי הבנה. המילים בשפות השמיות, ככלל, נגזרות משורשים תלת עיצוריים. על פי הדיקדוק המקובל של השפה העברית אין שורש "רש". יש שורש ריש ויש שורש ירש. (אם אתה רוצה י באמצע, ראה, למשל, משלי לא ז).
ועוד משהו. אם רש הוא שם עצם, ההסבר אינו מנוסח טוב. לקבל, לרשת, אלה הסברים לפֹעל, לא מתאימות להסביר שם עצם.
שבוע טוב
איתן פ 18:52, 7 בפברואר 2009 (IST)
ראשית, תודה על שחכית עד צאת השבת. לעניננו: ככל הנראה, אתה צודק. אך כפי שבעצמך כתבת הרי קשה להסביר "ציווי" בקמ"ץ. נדמה לי שהמילה "רש" בקמ"ץ הינה מילת הפועל העבר של ירושה בשורש ריש או רש (כלומר: יש "ירש" ויש "רש/ריש" ושניהם מורים על ירושה) - אם כי לא שם עצם - (לגבי זה אני עדיין מסופק אלא א"כ הי' הוא מה שמכונה אצל הבלשנים הראשונים "יסוד נופל"). והמילה "החל" מורה על הפיכת הפועל לציווי. כךומר: תתחיל בפעולת הירושה. והפסוק במין תופעה מוזרה משהו מתייחס - וכך מבטא - לפעולת הירושה שעדיין לא התחילה בצורת עבר, ככל הנראה על סמך שהיא בוודאי תתקיים ותהפוך לעבר. אני מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק. לגבי השורש נדמה לי שאתה הוא זה שטועה. ברור שרוב השורשים בעברית הינם תלת עיצוריים אך קיימים שורשים רבים שהינם דו עיצוריים בדיוק כמו שקיימים שורשים נדרים בעלי ארבע עיצורים. אני - כאמור - עדיין מסופק. קשה לי לקבל שי' שבשורש לא תיכתב ברוב המוחלט של ההטיות הלשוניות של המילה. (רש בצירי, רש בקמ"ץ, ר' רשים, נ' רשה). ברש מלשון עני השורש הוא עם י' - כל לפי טענתך - (ההטיות שם: רש, התרושש, רשים, רשית/רשה, מרושש, רושש, רושש). לגבי הפסוק במשלי אתה אומנם צודק ששמה זה עם י' אבל בכל זאת הייתי 'מתרץ' את זה ככתיב מלא של הצירי ולא כעיצור של השורש. אני מקוה עוד לעשות בירור מקיף יותר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:48, 7 בפברואר 2009 (IST)


ועוד בענין זה:
1. רש (עני) אני לא מומחה בענינים אלה והייתי מתקשה להבחין בין כפולים לבין ע"ו/ע"י. נתליתי באילנות גדולים. אצל אבן שושן בקונקורדנציה שלו רש מופיע תחת השורש ריש. הרב ד"ר שלמה מנדלקרן מעדיף את השורש רוש. בכל אופן, שניהם גומרים על ע"ו/ע"י.
2. למרות הצורה המשונה רָש, גם אבן שושן וגם מנדלקרן כוללים את ה"רש" מ"החל רש" בצווי מהשרש ירש בבנין פָּעַל, יחד עם רֵש.
בברכה
איתן פ 09:26, 8 בפברואר 2009 (IST)

א"כ עפר אני תחת רגליהם וצריך להעביר ולתקן כפי הצעותיך. אעשה זאת במשך היום. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:20, 8 בפברואר 2009 (IST)