טבע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: טִבֵּעַ.

טֶבַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טבע
הגייה* teva
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ב־ע
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
טבע שלא נגע בו האדם.
  1. לשון ימי הביניים המהות הבסיסית של דבר מה, התכונות והנטיות המאפיינות אותו.
    • "אֱלֹהִים – תֹּאַר לְמוֹשֵל בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים, וּלְדַיָּן שֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה בַּכֹּל כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ מוֹשֵׁל בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה בְּחֵלֶק כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ כֹּחַ מִכֹּחוֹת הַגַּלְגַּל, אוֹ טֶבַע מֵן הַטְּבָעִים, אוֹ דַיָּן מִבְּנֵי אָדָם." (ספר הכוזרי מאמר רביעי (אבן תיבון))
    • צריך לחנך את הילד לפי טבעו, ולא לכפות עליו נגד טבעו.
  2. נופי היקום והסביבה כפי שהם, ללא התערבות האדם.
    • מנגל בטבע הוא חוויה מושלמת.

גיזרון[עריכה]

  • מן ערבית טבִּעא طَبِيعَة
  • מחידושי התיבונים. , שהשאילו מערבית.

צירופים[עריכה]


נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

טַבָּע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טבע
הגייה* taba
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ב־ע
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ טַבָּעִים; טַבַּע־
  1. בעל־מלאכה שתפקידו עיצוב חומר גלם בתבנית כגון: חריטה, הטבעה, החתמה או יציקה וייבוש.
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון[עריכה]

  • המילה היא נגזרת מהמילה "הטבעה", המופיעה בנטייה "פועל" בתנ"ך: וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ (שמואל-א יז, מט). השורש של המילה הוא "טבעב" במובן של "שיקוע", מאחר והעיצוב בחומר הגלם נעשה באמצעות שיקוע.
  • מערבית. שמו של הסלט האדום מטבוחה לקוח מן שם התואר הערבי מַטְבּוּ مَطْبُوع‎ המהווה בֵּינוֹנִי פָּעוּל של הפועל 'טַבַּאֲע' طَبَعَ בהוראת להטביע,חותם. כנראה משום היותו בסיס התבשיל שבו תלויה השארת החותם או הרושם בפני הסועדים.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

טָבַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טבע
שורש וגזרה ט־ב־עגזרת השלמים, ל"ג
בניין פָּעַל (קַל)
איור של אדם טובע
ספינה טובעת
  1. הלך לאבדון כתוצאה מאפיפתו במים, שהמים כילו אותו.
    • טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי-מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי.“ (תהלים סט, פסוק ג)
    • הילד שלי טבע לפני כשנתיים בבריכה.
  2. שקע בנוזל עקב משקלו.
    • ”וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי אֶל-מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה.“ (שמואל א׳ יז, פסוק מט)
    • ”...וַיְשַׁלְּחוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וּבַבּוֹר אֵין-מַיִם כִּי אִם-טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט.“ (ירמיהו לח, פסוק ו)
    • האבן הזאת טבעה במהירות במימי הים.
  3. עיצב חומר גלם בתבנית, באמצעות חריטה, הטבעה או המסה וייבוש.
    • ”וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ד, משנה ה)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

1[עריכה]

2[עריכה]

3[עריכה]

ראו גם[עריכה]

טֻבַּע[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טובע
שורש וגזרה ט־ב־עגזרת השלמים
בניין פֻּעַל
  1. הורד, לעתים בכפייה, לתוך המים.
    • ”מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף“ (שמות טו, פסוק ד)
  2. קיבל תבנית.
    • המטבעות טובעו כבר.

גיזרון[עריכה]

  • שורש המילה הוא "טבע" במובן של "שיקוע". המילה בהגדרתה הראשונה מופיעה בתנ"ך כנ"ל.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

טִבֵּעַ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טיבע
שורש וגזרה ט־ב־ע
בניין פִּעֵל
  1. לשון ימי הביניים גרם לדבר מה לצלול ולשקוע.
    • "אנשי האניה הורדו אל סירות ההצלה והימאים הגרמנים טיבעו את כלי השיט על ידי פתיחת שסתומי הצפה בתחתית האניה." (מאיר שָׂשׂ, המערכה על הימים, 1991)

גיזרון[עריכה]

  • מן ט-ב-ע.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]