חלוני

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חִלּוֹנִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חילוני
הגייה* chiloni
חלק דיבר שם־עצם, תואר
מין זכר
שורש ח־ל־ל ב, ח־ל־ן (גזור שם)
דרך תצורה משקל קִטְלוֹנִי
נטיות ר׳ חִלּוֹנִים או חִלּונִיִּים; נ׳ חִלּוֹנִית, נ"ר חִלּוֹנִיּוֹת
  1. אדם שאינו מקיים את הוראותיה או מצוותיה של דת כלשהי.
    • חלק מהתושבים החילוניים בישראל מתלוננים לעתים כי חוקי המדינה כופים אותם לשמור מצוות.
  2. שאיננו קשור לדת.
  3. לשון חז"ל זר, שאיננו כוהן.
    • "אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן – מָשָׁל לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, נִזְדַּמֵּן לוֹ חִלּוֹנִי אֶחָד, אָמַר לוֹ – אֵלֵךְ עִמְּךָ; אָמַר לוֹ – בְּנִי, כֹּהֵן אֲנִי, וּבְדֶרֶךְ טָהוֹר אֲנִי מְהַלֵּךְ, וְאֵין דַּרְכִּי לַהֲלוֹךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת – אִם אַתָּה הוֹלֵךְ אִתִּי, מוּטָב; וְאִם לָאו, סוֹף שֶׁאֲנִי מַנִיחֲךָ וְהוֹלֵךְ לִי." (ויקרא רבה, פרשה כד, סימן ז)

גיזרון[עריכה]

  • המילה הארמית־יהודית חִלּוֹנַי (גם חִילוֹנַי, בחילופי הגזרות ע"ע/ע"ו) מתועדת בארמית של תרגומי המקרא הארץ ישראליים ובארמית הגלילית בהוראת "זר, שאיננו כוהן". היא נקרית פעם אחת בטקסט עברי בלשונם של אמוראי ארץ ישראל, בציטוט לעיל מויקרא רבה (מאה 5-6 לספירה).
  • המילה חִלּוֹנַי נגזרה משם העצם חֹל בסיומת התואר ־וֹנַי. מניחים שהצורה חִלּוֹנַי התהוותה כתוצאה מדיסימילציה מהצורה המקורית *חֻלּוֹנַי, והשווּ חִיצוֹן מן *חוּצוֹן (חוּץ + ־וֹן). על אף שהמילה איננה מתועדת בלשון התנאים, בן-ציון גרוס[1] מעריך שהיא נוצרה עוד בתקופה שהעברית והארמית היו שתיהן מדוברות בפי יהודי ארץ ישראל, ושהיא משקפת "יצירה ארמית־עברית", כלשונו. לדבריו, הן תנועת החולם שבסיומת (בארמית היינו מצפים לקמץ), הן בידול התנועות שבא בעקבותיה אופייניים יותר ללשון חז"ל, ונראה שגם הבסיס חֹל שממנו נגזרה המילה הוא עברי.
  • בעברית החדשה החליפה המילה את הסיומת הארמית ־וֹנַי במקבילתה העברית ־וֹנִי, וכך קיבלה צורה עברית אופיינית יותר: חִלּוֹנִי. בצורתה זו החלה המילה לשמש במשמעות המודרנית של "שאיננו קשור לדת". לצדה של חִלּוֹנִי התקיימה במשך תקופה מסוימת גם צורת המשנה חֻלּוֹנִי, שנוצרה בעברית החדשה. יוסף קלוזנר הטיף לדבוק בניקוד זה, התואם את נטיית השם חֹל (לדוגמה: חֻלִּין), וראה בצורה חִלּוֹנִי שיבוש.[2] אחרים ציינו שבידול התנועות שהתרחש במילה הארמית רגיל בעברית, וטענו שדווקא הצורה חֻלּוֹנִי זרה לרוח השפה.[3]. הצורה חֻלּוֹנִי נעלמה בסופו של דבר.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

1

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. בן-ציון גרוס, המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים, ירושלים, תשנ"ד, עמ' 164
  2. יוסף קלוזנר, העברית החדשה ובעיותיה, תל אביב, 1957, עמ' 191.
  3. ראו למשל: יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים, תשכ"ה, עמ' 100.


השורש חלל ב

השורש ח־ל־ל ב הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ל־ל ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נִחַל נִחָל יַחֵל הַחֵל לְהַחֵל
הִפְעִיל הֵחֵל מֵחֵל יַחֵל הַחֵל לְהַחֵל
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִלֵּל מְחַלֵּל יְחַלֵּל חַלֵּל לְחַלֵּל
פֻּעַל חֻלַּל מְחֻלָּל יְחֻלַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַלֵּל מִתְחַלֵּל יִתְחַלֵּל הִתְחַלֵּל לְהִתְחַלֵּל