מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא קַבֵּל טריטוריה אחר כיבושה מידי השולט עליה.
- {{צט/תנ"ך|במה אדע כי אירשנה
- ”קוּמוּ סְּעוּ, וְעִבְרוּ אֶת-נַחַל אַרְנֹן – רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת-סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת-אַרְצוֹ, הָחֵל רָשׁ; וְהִתְגָּר בּוֹ, מִלְחָמָה.“ (דברים ב, פסוק כד).
- {{צט/תנ"ך|עלה רֵש|
- ”...קוּם רֵשׁ אֶת-כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת-לְךָ בְכֶסֶף כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי-מֵת.“ (מלכים א׳ כא, פסוק טו)
- קיבל את נכסי קרובו שמת.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| השורש ירשׁ
|
|
השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נחי פי"ו.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
תפיסת רכוש ממי שמאבד אותו
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים[עריכה]
| י־ר־ש
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
יָרַשׁ
|
יוֹרֵשׁ
|
יִירַשׁ או יֵרֵשׁ
|
רַשׁ או רֵשׁ
|
לָרֶשֶׁת
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
יִוָּרֵשׁ
|
הִוָּרֵשׁ
|
לְהִוָּרֵשׁ
|
| הִפְעִיל
|
הוֹרִישׁ
|
מוֹרִישׁ
|
יוֹרִישׁ
|
הוֹרֵשׁ
|
לְהוֹרִישׁ
|
| הֻפְעַל
|
הוּרַש
|
מוּרַש
|
יוּרַש
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: ירושה