מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רוצח |
| הגייה* | rotse'akh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ר־צ־ח |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | נ׳ רוֹצַחַת; ר׳ רוֹצְחִים, נ"ר רוֹצְחוֹת |
- מי שהרג אדם אחר שלא כדין.
- ”וְאִם־בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ, וַיָּמֹת; רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ.“ (במדבר לה, פסוק טז)
- ”פֶּן־יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ...“ (דברים יט, פסוק ו)
- יגאל עמיר הוא רוצח.
