רוצח

רוֹצֵחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רוצח
הגייה^*	rotse'akh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־צ־ח
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	נ׳ רוֹצַחַת; ר׳ רוֹצְחִים, נ"ר רוֹצְחוֹת

מי שהמית במזיד^{[דרושה הבהרה]} ובניגוד לחוק אדם אחר.
- ”וְאִם-בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת, רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ.“ (במדבר לה, פסוק טז)
- הרצל אביטן הוא רוצח.

הפועל רָצַח עפ"ר שלא כדין, במקרא גם בהיתר "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ במדבר לה ל "

מהתנ"ך, במקרא גם הורג בשגגה ורשלנות נקרא רוצח ”ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה “ (במדבר לה, פסוק יא)