חרד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חָרַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חרד
שורש וגזרה ח־ר־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא פָּחַד, היה עצבני ומלא דאגה.
    • וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד; וַיֹּאמֶר: מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ? גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה.“ (בראשית כז, פסוק לג)
    • ”וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר: מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד...“ (שופטים ז, פסוק ג)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים, וְחָרַד וּפָחַד מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא מֵנִיף עָלָיו.“ (ישעיהו יט, פסוק טז)
  2. לשון המקרא רָעַד.
    • ”וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.“ (שמות יט, פסוק יח)
  3. לשון המקרא מיהר, פעל בחיפזון.
    • ”וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וַיָּבֹא בֵּית לָחֶם, וַיֶּחֶרְדוּ זִקְנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר שָׁלֹם בּוֹאֶךָ.“ (שמואל א׳ טז, פסוק ד)
    • ”וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמָר נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת...“ (מלכים ב׳ ד, פסוק יג)

גיזרון[עריכה]

 1. מקביל לארמית: חרד - רָעַד, פָּחַד. בתרגום איוב שנמצא במערות קומראן מופיע הביטוי "חרידי לילא" בהוראת: חלום מפחיד. קרוב לאכדית: ḫarādu - עירני, זהיר, עומד על המשמר.
 3. גזור ממשמעות 1, השוו שני ההוראות של דאג.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]