מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בובה
|
| הגייה* |
buba
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ב־ב־ב, גזרת הכפולים
|
| דרך תצורה |
משקל קֻטְלָה
|
| נטיות |
בֻּבַּת־; ר׳ בֻּבּוֹת; ז׳ בֹּב; ז"ר בֻּבּים
|
- חומר המעוצב בדמות כלשהי, המשמש לצעצוע, לקישוט או לפולחן.
- הילדה שלי אוהבת בובות.
- בקרב עמים מסויימים עדיין נפוצה עבודת אלילים המתבצעת באמצעות בובה.
- כינוי חיבה לעלמה.
- "הנה באוירה כזאת / לנערה שוב אין אומרים: / "הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" – / אלא: "הביטי, ליל סתוים"." (רוח סתיו, מאת יחיאל מוהר)
- "ניגש אליי ברנש / אמר לי בלי חשש / היי בובה תעלי לקפה" (חתולה שחורה, מאת אילן פלד)
- כשחברי הרים לי את הטלפון שאלתי אותו: מה קורה בובה?.
- בהשאלה: כינוי למישהו המנוהל בהיחבא על ידי אדם אחר.
- כולם יודעים שדימיטרי מדבדייב נשיא רוסיה הוא בובה של ראש הממשלה הרוסי וולדימיר פוטין.
- טענת המפגינים בתאילנד היא שהממשלה הנוכחית היא ממשלת בובות של טקסין, ראש הממשלה המודח.
- מחידושי אליעזר בן-יהודה. על פי המילה מערבית: بُؤْبُؤ (בּוּבּוּ) – אישון (מקביל לבָּבַה שלהלן), ובדמיון צליל למילה מצרפתית: poupée.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: בובה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בובות |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בבה
|
| הגייה* |
bava
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ב־ו־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
| נטיות |
בָּבַת־
|
- לשון המקרא הפתח דרכו נכנס האור לעין (ע"פ גזניוס), אישון. בשימוש רק בצרוף בבת עין.
- ”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ.“ (זכריה ב, פסוק יב)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- עפ"י מילון אבן שושן (2003), כנראה קרוב אל בָּבָא בארמית ו־باب (בָּאבּ) בערבית בהוראת פתח, שער.
- עפ"י 'עולם התנך' "בבה" הוא העפעף המסוכֵך על העין [1].
מילים נרדפות[עריכה]
- ↑ נחום מ. סרנה - עולם התנ"ך - תהלים א'. דברי הימים הוצאה לאור בע"מ .שנת ההוצאה: 1993-1996. עמוד: 75
ערך בוויקיפדיה: בובה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בובות