בבה

בֻּבָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בובה
הגייה*	buba
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־ב־ב
דרך תצורה
נטיות	ר' בֻּבּוֹת; ז' בֹּב (ר' בֻּבּים)

1. חומר המעוצב בדמות כלשהי, המשמש לצעצוע, לקישוט או לפולחן.

   • הילדה שלי אוהבת בובות.
   • בקרב עמים מסויימים עדיין נפוצה עבודת אלילים המתבצעת באמצעות בובה.

2. כינוי חיבה.

   • כשחברי הרים לי את הטלפון שאלתי אותו: מה קורה בובה?.

3. כינוי למישהו המנוהל בהיחבא על ידי אדם אחר.

   • כולם יודעים שדימיטרי מדבדייב נשיא רוסיה הוא בובה של ראש הממשלה הרוסי וולדימיר פוטין.
   • טענת המפגינים בתאילנד היא שהממשלה הנוכחית היא ממשלת בובות של טקסין, ראש הממשלה המודח.

גיזרון

1. את המילה חידש אליעזר בן־יהודה על פי המילה הערבית בּוּבּוּ שפירושה "ילד קטן", ובדמיון צליל למילה הצרפתית poupée שפירושה "בובה" (באנגלית: puppet).

צירופים

תיאטרון בובות בובה מכנית בובה ממולאת בובת משחק בובת ברבי בובה על חוטים

בובת וודו בובת שלג בובת טרול בובת דרדס בובת קש

מילים נרדפות

• גולם (1)

תרגום

• אנגלית: puppet‏, doll‏‏‏‏
• גרמנית: Puppe‏‏‏‏
• צרפתית: poupée‏‏‏‏
• ערבית: دمية‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בובה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בובות

בָּבָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בבה
הגייה*	bava
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא הפתח דרכו נכנס האור לעין (ע"פ גזניוס), אישון. בשימוש רק בצרוף בבת עין.

   • "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ." (זכריה ב יב)

מקור

פעם אחת במקרא, זכריה ב יב.

מילים נרדפות

• אישון

תרגום

• אנגלית: pupil‏‏‏‏

ראו גם

• בָּב