בבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף בובה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בֻּבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בובה
הגייה* buba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ב־ב
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות ר׳ בֻּבּוֹת; ז׳ בֹּב, ז"ר בֻּבּים
בובה מבד
  1. חומר המעוצב בדמות כלשהי, המשמש לצעצוע, לקישוט או לפולחן.
    • הילדה שלי אוהבת בובות.
    • בקרב עמים מסויימים עדיין נפוצה עבודת אלילים המתבצעת באמצעות בובה.
  2. כינוי חיבה לעלמה.
    • כשחברי הרים לי את הטלפון שאלתי אותו: מה קורה בובה?.
    • "הנה באוירה כזאת / לנערה שוב אין אומרים: / "הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" – / אלא: "הביטי, ליל סתוים"." (רוח סתיו, מאת יחיאל מוהר)
    • "ניגש אליי ברנש / אמר לי בלי חשש / היי בובה תעלי לקפה" (חתולה שחורה, מאת אילן פלד)
  3. כינוי למישהו המנוהל בהיחבא על ידי אדם אחר.
    • כולם יודעים שדימיטרי מדבדייב נשיא רוסיה הוא בובה של ראש הממשלה הרוסי וולדימיר פוטין.
    • טענת המפגינים בתאילנד היא שהממשלה הנוכחית היא ממשלת בובות של טקסין, ראש הממשלה המודח.

גיזרון[עריכה]

  1. מחידושי אליעזר בן יהודה. על פי המילה הערבית בּוּבּוּ שפירושה "ילד קטן", ובדמיון צליל למילה הצרפתית poupée שפירושה "בובה" (באנגלית: puppet).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בובה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בובות


בָּבָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בבה
הגייה* bava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ו־ב
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות בָּבַת־
  1. לשון המקרא הפתח דרכו נכנס האור לעין (ע"פ גזניוס), אישון. בשימוש רק בצרוף בבת עין.
    • "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ." (זכריה ב, פסוק יב)

גיזרון[עריכה]

  • עפ"י מילון אבן שושן (2003), אולי קרוב אל בָּבָא בלשון חז"ל, בָּבְתָא בארמית: פתח, שער; בערבית - בַּאבּ. המילה מופיעה פעם אחת בפסוק לעיל.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: pupil‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]