צפה
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
צָפָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צפה |
| שורש וגזרה | צ־פ־י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הסתכל, הביט למרחק.
- ”וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.“ (בראשית לא, פסוק מט)
- ”וַיִּבְרַח אַבְשָׁלוֹם וַיִּשָּׁא הַנַּעַר הַצֹּפֶה אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עַם-רַב הֹלְכִים מִדֶּרֶךְ אַחֲרָיו מִצַּד הָהָר.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק לד)
- ”מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה הַסּוֹרְרִים אַל-יָרוּמוּ לָמוֹ סֶלָה“ (תהלים סו, פסוק ז)
- ”צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל.“ (משלי לא, פסוק כז)
- ”...אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק.“ (שיר השירים ז, פסוק ה)
- מדי שבת אנחנו יושבים מול המרקע לצפות במשחק הכדורגל.
- בהשאלה: ראה את פני העתיד צִפָּה שדבר מה יקרה .
- התרחיש היה צָפוּי, כולם צָפוּ שזה יקרה.
גיזרון
[עריכה]- פעולת הצופה. מופיע במקרא בצורת פועל קל פעמים ספורות בפסוק לעיל וגם ”יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ“ (בראשית לא, פסוק מט). ואולי גם ”עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן.“ (ישעיהו כא, פסוק ה)אך שם המקום הנגזר -מצפה מופיע רבות. בנביאים התואר צופה מצוי מאוד.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]צִפָּה א
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ציפה |
| שורש וגזרה | צ־פ־י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
- הביט בעיניו לראות למרחק.
- ” וְהִנֵּה עֵלִי יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא יַד דֶּרֶךְ מְצַפֶּה כִּי הָיָה לִבּוֹ חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְהָאִישׁ בָּא לְהַגִּיד בָּעִיר“ (שמואל א׳ ד, פסוק יג)
- ”אֶל דֶּרֶךְ עִמְדִי וְצַפִּי יוֹשֶׁבֶת עֲרוֹעֵר שַׁאֲלִי נָס וְנִמְלָטָה אִמְרִי מַה נִּהְיָתָה“ (ירמיה מח, פסוק יט)
- ”נָצוֹר מְצֻרָה צַפֵּה דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד.“ (נחום ב, פסוק ב)
- "היה רבן יוחנן יושב ומצפה כנגד חומת ירושלים " (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן פרק ז)
- חיכה המתין לדבר מה שעתיד לבא. בדר"כ דבר רצוי שחפץ בו שיבא.
- ”עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי “ (חבקוק ב, פסוק א)
- ”וַאֲנִי בַּיהוָה אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי“ (מיכה ז, פסוק ז)
- ” בֹּקֶר תִּשְׁמַ֣ע קוֹלִי בֹּקֶר אֶֽעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה“ (תהלים ה, פסוק ד)
- ”עוֹדֵינוּ תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ“ (איכה ד, פסוק יז)
- ”בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה?“ (בבלי, מסכת שבת – דף לא, עמוד א)
גיזרון
[עריכה]- קשה לומר בדיוק מתי נעשה המעבר בין המשמעויות שכן הן קרובות ומתחלפות, לדוגמה ”אדם יושב וּמְּצַפֶּה אימתי תכבה נרו“ (בבלי, מסכת שבת – דף מו, עמוד ב) לא בהכרח מדובר שרוצה שתכבה נרו ועם זאת כיון שיודע שזה אמור לקרות הוא מחכה לרגע שיוכל לטלטלו בשבת. ב{{רובד|ח]} קיים בידול מוחלט בין הפועל הקל צָפָה לצִפָּה שהוא דווקא המתין למה שרצוי שיקרה.
- מקובל שציפיה היא לדבר חיובי ורצוי, ובאופן אירוני משתמשים גם לשלילי (ציפיתי שהוא יפול וישבור איזה משהו) במקור ציפיה היא לדבר העתיד לבא בסבירות גבוהה ולאו דווקא רצוי.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]
|
מידע נוסף
[עריכה]צִפָּה ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ציפה |
| שורש וגזרה | צ־פ־י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
- עטף, מרח או הדביק חומר סביב גוף.
- ”וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב..וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב“ (שמות כה, פסוקים יא – יג)
- ”וַיַּעַשׂ חֲצַר הַכֹּהֲנִים וְהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה וּדְלָתוֹת לָעֲזָרָה וְדַלְתוֹתֵיהֶם צִפָּה נְחֹשֶׁת“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק ט)
- אחר האפייה אמא ציפתה את העוגה בקרם שוקולד.
גיזרון
[עריכה]מצוי הרבה במקרא. יתכן שמקורו בשורש צ־פ־ה שמשמעו ראייה שכן הציפוי הוא הנראה לעין. קרוב אל השורש צ־פ־ף (במשמעות כיסה בצפיפות).
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]צִפָּה ג
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ציפה |
| הגייה* | tzipa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | צ־פ־ף |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ צִפּוֹת |
- עברית חדשה [ארכאי] כיס בד לשים לעטיפה של כרית. או שמיכה.
גיזרון
[עריכה]- מן ציפה ב
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: word