מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכן
הגייה * shakhen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־כ־ן , גזרת השלמים
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ שְׁכֵנָה, ר׳ שְׁכֵנִים, נ"ר שְׁכֵנוֹת,שְׁכֵן־
שכנים בבית דירות בניו יורק לשון המקרא נמצא בקרבת ־מקום .
”וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת; וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם אֶת־מִצְרָיִם.“ (שמות ג , פסוק כב ) ”פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו , בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם...“ (דברים א , פסוק ז ) ”וַיֹּאמֶר; לְכִי שַׁאֲלִי־לָךְ כֵּלִים מִן־הַחוּץ מֵאֵת כָּל־שְׁכֵנָיִךְ , כֵּלִים רֵקִים אַל־תַּמְעִיטִי.“ (מלכים ב׳ ד , פסוק ג ) ”לָכֵן כֹּה אָמַר יהוה, הִנְנִי נֹתֵן אֶל־הָעָם הַזֶּה מִכְשֹׁלִים; וְכָשְׁלוּ בָם אָבוֹת וּבָנִים יַחְדָּו, שָׁכֵן וְרֵעוֹ וְאָבָדוּ.“ (ירמיהו ו , פסוק כא ) ”וַתִּזְנִי אֶל־בְּנֵי־מִצְרַיִם שְׁכֵנַיִךְ , גִּדְלֵי בָשָׂר; וַתַּרְבִּי אֶת־תַּזְנֻתֵךְ, לְהַכְעִיסֵנִי.“ (יחזקאל טז , פסוק כו ) ”תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ ; לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.“ (תהלים מד , פסוק יד ) ”וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר, יֻלַּד־בֵּן לְנָעֳמִי; וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי־יִשַׁי אֲבִי דָוִד.“ (רות ד , פסוק יז ) ”נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ז ) "יָבוֹאוּ הַשְּׁכֵנִים / כֻּלָּם בַּהֲמוֹנִים / וּלְכֻלָּם יִהְיֶה מָקוֹם!" (שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכָּה נעמי שמר ) השכן מהקומה השנייה שמר על הכלב שלי כאשר יצאתי לחו״ל.המחיר בחנות הראשונה לא מצא חן בעיני, ולכן נכנסתי אל החנות השכנה .
ארמית: שְׁכֵין; ערבית: سكن; אשורית: šakanu. [1]
בפסוק המופיע בישעיה ”וּבַל-יֹאמַר שָׁכֵן, חָלִיתִי“ (ישעיהו לג , פסוק כד ) החוקר דוד ילין הציע לפרש את המילה "שכן" במשמעות "נכה " . שבו מתואר איך אחרי מפלת סנחריב יצא כל העם מירושלים לבוז את הבזה הגדולה, אפילו המשותק בגופו (קרי-"שכן") לא טמן ידו בצלחת והשתתף בבזה.[ 1]
ערך בוויקיפדיה:
שכן תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שכנים
↑ "שכן", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7931 )
↑ דוד ילין, הוראות נשכחות לשרשים עבריים. לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תמוז תרפ"ח), עמ' 24
לשון המקרא ”זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן , וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת; וְיַרְכָתוֹ, עַל־צִידֹן.“ (בראשית מט , פסוק יג ) ”לְבִנְיָמִן אָמַר, יְדִיד יהוה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן .“ (דברים לג , פסוק יב ) ”וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל.“ (מלכים א׳ ו , פסוק יג ) ”וְרָבְצוּ־שָׁם צִיִּים, וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים; וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה, וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ־שָׁם.“ (ישעיהו יג , פסוק כא ) ”...וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר; וְשָׂכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפּוֹר, כָּל־כָּנָף בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה .“ (יחזקאל יז , פסוק כג ) ”בָּרוּךְ יהוה מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם; הַלְלוּ־יָהּ.“ (תהלים קלה , פסוק כא ) ”אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי־חֹמֶר, אֲשֶׁר־בֶּעָפָר יְסוֹדָם; יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָשׁ.“ (איוב ד , פסוק יט )
המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; אכדית, šakānu ; ארמית, ܫܟܢ (שְׁכַן) ערבית, سَكَنَ (סַכַןַ) .
לשון המקרא ”וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.“ (בראשית ג , פסוק כד ) ”וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוה אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר; בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.“ (דברים טז , פסוק ב ) ”וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם; לְמִן־עוֹלָם, וְעַד־עוֹלָם.“ (ירמיהו ז , פסוק ז ) ”וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה; וַיַּשְׁכֵּן בְּאָהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.“ (תהלים עח , פסוק נה )
, מאת נעמי שמר)
ערך בוויקיפדיה: שכן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכנים