לדלג לתוכן

זבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: זַבָּל.

זֶבֶל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זבל
הגייה* zevel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ז־ב־ל א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ זְבָלִים
ערימת זבל
  1. לשון חז"ל דשן אורגני; גללים או הפרשות של בעלי חיים, או רקבובית של חומר אורגני.
    • ”אֵין טוֹמְנִין לֹא בְגֶפֶת וְלֹא בְזֶבֶל, לֹא בְמֶלַח וְלֹא בְסִיד וְלֹא בְחוֹל, בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים.“ (משנה, מסכת שבתפרק ד, משנה א)
    • ”אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזֶבֶל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.“ (משנה, מסכת יומאפרק ה, משנה ו)
    • ”מָכַר אַשְׁפָּה, מָכַר זִבְלָהּ; מָכַר בּוֹר, מָכַר מֵימֵיו; מָכַר כַּוֶּרֶת, מָכַר דְּבוֹרִים; מָכַר שׁוֹבָךְ, מָכַר יוֹנִים.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק ה, משנה ג)
    • ”הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת קַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ג, משנה ג)
  2. עברית חדשה פסולת המוצאת מהבתים, בהשאלה: ומיכל האשפה בו היא מאוחסנת.
    • פג תוקפו של החלב, עדיף שתזרוק אותו לזבל.
    • "כללי התנהגות בסיסייים קובעים כי את האשפה יש להשליך אל הזבל, ולא להשליכה כלאחר יד בינות נופיה של הכנרת" !
  3. בהשאלה מן (2): דבר נחות, קלוקל ומאוס.

גיזרון

[עריכה]
  • לשון המשנה והתלמוד המירה את התיבה המקראית דמן בתיבה 'זבל' שהחל מרובד חז"ל מתייחסת היא לחומרים אורגניים (הפרשות בעלי חיים,ופסולת-אורגנית), בעוד המילה "אשפה" מתייחסת לפסולת במובנה הרחב יותר. בעברית המודרנית [1] הפך השימוש במילה 'זבל', בנוסף להיותו כינוי ל"דשן", גם לכינוי אשפה ופסולת. ככינוי גנאי משמשת יותר המילה "זבל".

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

דשן אורגני

زبل‏‏‏‏ (תעתיק: זִבְל)

פסולת

מידע נוסף

[עריכה]
  • צורת הרבים "זבלים" אינה נפוצה עבור המשמעות "אשפה", מהיותה שם־עצם שאינו ספיר.

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זבל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זבל אורגני
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פסולת
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זבל (פסולת, אשפה)

סימוכין

[עריכה]
  1. ואצל חז"ל: ”עד מתי מותר לזבל כל זמן שמותר לחרוש מותר לזבל (תוספתא, מסכת שביעיתפרק א, הלכה ה)

זָבַל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זבל
שורש וגזרה ז־ב־ל ב, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) גר, שם מדורו במקום מסוים.
    • ”וַתֹּאמֶר לֵאָה, זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב – הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי־יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים...“ (בראשית ל, פסוק כ)

גיזרון

[עריכה]
  • פועל משורש זה מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. ככל הנראה קשור למילה זְבוּל בהוראת: מדור, מעון.
  • יש שהקבילו שורש ז־ב־ל ב לשורש ס־ב־ל בהוראת: משא, עול, ולפ"ז הוראת הפועל תהיה: נשא, כיבד, רומם, השוו לאוגריתית: 𐎇𐎁𐎍 (זבל) - נשיא.[1]
  • שורש זה מופיע גם בשמות מקראיים: זבולון, איזבל, זְבֻל.

זִבֵּל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זיבל
שורש וגזרה ז־ב־ל א
בניין פִּעֵל
  1. פיזר זבל על הקרקע על־מנת להזינה.
    • ”זֶבֶל וְחֹל הַדַּק, כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁא.“ (משנה, מסכת שבתפרק ח, משנה ה)

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. האקדמיה ללשון העברית, זבל, דומן, אשפה ופסולת, 19/11/2020.