מקראי. המשמע המקורי של השורש השמי ד-ו-ר הוא 'עיגול, סיבוב', משם עברית דוּר 'עיגול', דרדר 'גלגל' (הידרדר 'התגלגל למטה'), כדוּר (= כ-דוּר 'כמו דוּר, כמו עיגול'), דוֹר ('סיבוב אחד בגלגול הדורות'), ערבית دارَ (דאר) 'סובב, גלגל', دائِرة (דַאִירַה) 'עיגול', אוגריתית dr 'מעגל, מחזור'[1], ואכדית dūru 'חומה מקיפה'.
עקב העובדה שאזור מגורים קבוע היה מוקף גדר מסביב, מהמשמע 'עיגול שמקיף מקום' השורש רכש את המשמע של המקום עצמו, כלומר 'מקום מגורים קבוע'[2][3], כמו עברית וארמית דירה, דיור, דר, ערבית دار (דַאר) 'מגורים', ואותה מילה באכדית dūru 'חומה שמקיפה מקום' וגם המקום עצמו 'מבצר'.
לא קשור אל השורש ג-ו-ר שמשמעו המקורי 'שהה במקום', כמו גֵר.
ערך בוויקיפדיה: אם הפנינה