ישיבה

יְשִׁיבָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ישיבה
הגייה^*	yeshiva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־שׁ־ב
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ יְשִׁיבוֹת; יְשִׁיבַת־, ר׳ יְשִׁיבוֹת־

תנוחה בה הרגליים כפופות ושיווי המשקל מתרכז בעכוז.
- ”הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּשַּׁעַר [...] רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּחֲזִיר אֶת פָּנָיו, אוֹ עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ב, משנה ב)
- ”הַסַּל וְהַכַּלְכָּלָה שֶׁמִּלְאָן תֶּבֶן אוֹ מוֹכִין, הִתְקִינָן לִישִׁיבָה, טְהוֹרִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כב, משנה ט)
- ”הזהר בשלשה דברים אל תרבה בישיבה שישיבה קשה לתחתוניות ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב“ (בבלי, מסכת כתובות – דף קיא, עמוד א)
פגישה של מספר אנשים לצורך דיון בנושאים שונים.
- הממשלה תדון בישיבתה השבועית באישור יצוא 40% מהגז הטבעי ובהארכת שעון הקיץ (אריאל שרפר, "הממשלה תדון בישיבתה השבועית באישור יצוא 40% מהגז הטבעי ובהארכת שעון הקיץ". ‏אתר "קול חי"‏, 23/06/2013).
התיישבות, התגוררות.
- "ישרה אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ולא בחו"ל אפי' בעיר שכולה ישראל מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא/עבודה זרה/ה)
מוסד חינוכי בו יהודים דתיים לומדים תורה, כיום משמש בעקר לתאור מוסד לימודי לבני נוער, או לבוגרים טרם נישואיהם.
- ”מַרְבֶּה תוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים; מַרְבֶּה יְשִׁיבָה, מַרְבֶּה חָכְמָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ז)
- ”וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו...“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף טז, עמוד ב)
- ” אבל חכם שישב בישיבה אינו צריך לקבל“ (ירושלמי, מסכת דמאי – פרק ב, הלכה ג)
עגה שהייה ממושכת בבית השימוש.

פרשנים מפרשים[עריכה]

חז"ל התייחסו לכך שישיבה משמשת במובן של ישיבה פיזית וגם במובן של התעכבות במקום מסוים "אין ישיבה אלא לשון עכבה"

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

אנגלית: sitting‏‏‏‏‏ (1); meeting‏‏‏‏‏ (2); settling‏‏‏‏‏ (3); yeshiva‏‏‏‏‏ (4)
ערבית: جُلوس‏‏‏‏ (1) جَلْسة‏‏‏‏ (2) سَكَن‏‏‏‏ (3)
צרפתית: asseoir‏‏‏‏‏ (1); réunion‏‏‏‏‏ (2)
רוסית: сидеть‏‏‏‏‏ (1); заседание‏‏‏‏, митинг‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם[עריכה]

השורש ישׁב

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

י־שׁ־ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	יָשַׁב	יוֹשֵׁב	יֵשֵׁב	שֵׁב	לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל	נוֹשַׁב	נוֹשָׁב	יִוָּשֵׁב	הִוָּשֵׁב	לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל	הוֹשִׁיב	מוֹשִׁיב	יוֹשִׁיב	הוֹשֵׁב	לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל	הוּשַׁב	מוּשַׁב	יוּשַׁב	-אין-	-אין-
פִּעֵל	יִשֵּׁב	מְיַשֵּׁב	יְיַשֵּׁב	יַשֵּׁב	לְיַשֵּׁב
פֻּעַל	יֻשַּׁב	מְיֻשַּׁב	יְיֻשַּׁב	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְיַשֵּׁב	מִתְיַשֵּׁב	יִתְיַשֵּׁב	הִתְיַשֵּׁב	לְהִתְיַשֵּׁב

קישורים חיצוניים[עריכה]

ערך בוויקיפדיה: ישיבה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישיבה (תנוחה)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישיבה (מוסד חינוכי)