נוה

לערך העוסק בתואר שהוראתו יופי; ראו נאוה.

נָוֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נווה
הגייה*	nave
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ נָאוֹת נ"י נְוֶה־ נ"ר נְוֵי־ נְאוֹת־

1. לשון המקרא מקום מרעה, בד"כ באמצע סביבה שוממת.

   • ”וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל“ (שמואל ב׳ ז, פסוק ח)
   • ”וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי“ (ישעיהו סה, פסוק י)
   • ”בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי; עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.“ (תהלים כג, פסוק ב)

2. לשון המקרא מדור, מקום משכן, מקום המתאים למגורים.

   • ”נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.“ (שמות טו, פסוק יג)
   • ”כִּי עִיר בְּצוּרָה בָּדָד נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ.“ (ישעיהו כז, פסוק י)
   • וְהָשֵׁב ישְֹרָאֵל לִנְוֵיהֶם כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָן וּלְוִיִם לְדוּכָנָם תפילת מוסף

3. שם פרטי לזכר.

גיזרון

• צורת הרבים המקראית על פי רוב באל"ף נאות. צורת היחיד תמיד בלא אלף חוץ מן ”לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ“ (תהלים צג, פסוק ה) לחלק מהפרשנויות (רש"י; דעת מקרא).
• יש מקשרים את משמעות (1) לפועל בערבית نَوَى (נַוַה) שאחת מהוראותיו היא 'התקדם לקראת', 'נדד לכיוון יעד רצוי'. שהנוה הוא מקום מרעה במדבר, יעד למסעות רועים ונוודים.
• במצרית: nwy, "נֻאִי" - מים, מקווה מים.. להלן הירוגליף:
• נראה שיש קשר לתואר נאוה, שבלשון חז"ל נהיה נאה.

פרשנים מפרשים

מלבי"ם (ישעיה כז,י): "נוה – עקר הוראתו על נאות דשא גנות ופרדסים, ומשם הושאל לנאות אדם הכולל גם הגנות שהם סביב למשכנו".

צירופים

• נוה שאנן
• נוה משולח
• נוה מדבר

מילים נרדפות

• בית
• מעוז
• מחסה

ניגודים

• שממה

תרגום

• אנגלית: abode‏‏‏‏

ראו גם

• נאה
• נוי
• הנווה
• התנווה

קישורים חיצוניים

• נווה, באתר האקדמיה ללשון העברית.

נָוַה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נוה
שורש וגזרה	נ־ו־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא גָּר, שָׁכַן.

   • ”וְאַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע“ (חבקוק ב, פסוק ה)

גיזרון

• מילה יחידאית, גזור מ"נוה" (2).

פרשנים מפרשים

• ר"י קרא: "לא ינוה – לא ידור בנויהו".

צירופים

• נות בית

מילים נרדפות

• גר
• דר
• שכן