לדלג לתוכן

נוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בתואר שהוראתו יופי; ראו נאוה.

נָוֶה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נווה
הגייה* nave
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ נָאוֹת נ"י נְוֶה־ נ"ר נְוֵי־ נְאוֹת־
  1. לשון המקרא מקום מרעה, בד"כ באמצע סביבה שוממת.
    • ”וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל“ (שמואל ב׳ ז, פסוק ח)
    • ”וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי“ (ישעיהו סה, פסוק י)
    • בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי; עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.“ (תהלים כג, פסוק ב)
  2. לשון המקרא מדור, מקום משכן, מקום המתאים למגורים.
    • ”נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.“ (שמות טו, פסוק יג)
    • ”כִּי עִיר בְּצוּרָה בָּדָד נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ.“ (ישעיהו כז, פסוק י)
    • וְהָשֵׁב ישְֹרָאֵל לִנְוֵיהֶם כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָן וּלְוִיִם לְדוּכָנָם תפילת מוסף
  3. שם פרטי לזכר.

גיזרון

[עריכה]
  • צורת הרבים המקראית על פי רוב באל"ף נאות. צורת היחיד תמיד בלא אלף חוץ מן ”לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ“ (תהלים צג, פסוק ה) לחלק מהפרשנויות (רש"י; דעת מקרא)[1].
  • יש מקשרים את משמעות (1) לפועל בערבית نَوَى (נַוַה) שאחת מהוראותיו היא 'התקדם לקראת', 'נדד לכיוון יעד רצוי'. שהנוה הוא מקום מרעה במדבר, יעד למסעות רועים ונוודים.[2]
  • במצרית: nwy, "נֻאִי" - מים, מקווה מים.[3]. להלן הירוגליף:
    N35
    U19
    W24G43M17M17N36
    N23
  • נראה שיש קשר לתואר נאוה, שבלשון חז"ל נהיה נאה.

פרשנים מפרשים

[עריכה]

מלבי"ם (ישעיה כז,י): "נוה – עקר הוראתו על נאות דשא גנות ופרדסים, ומשם הושאל לנאות אדם הכולל גם הגנות שהם סביב למשכנו".

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: abode‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
  • נווה, באתר האקדמיה ללשון העברית.

הערות שוליים

[עריכה]
  1. על פי זה הסביר רש"י את הצורה החריגה "נַאֲוָה" שבה האלף חטופה ולא נחה. אמנם לפי רוב הפירושים שם הוא במשמעות יופי, נוי, כשאר ההופעות של נאוה באלף.
  2. האקדמיה ללשון, "נווה".
  3. Mark Vygus, Middle Egyptian Dictionary, 2018. p 1420

נָוַה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נוה
שורש וגזרה נ־ו־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא גָּר, שָׁכַן.
    • ”וְאַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע“ (חבקוק ב, פסוק ה)

גיזרון

[עריכה]
  • מילה יחידאית, גזור מ"נוה" (2).

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • ר"י קרא: "לא ינוה – לא ידור בנויהו".

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]