מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נאוה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נווה
הגייה * nave
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ נָאוֹת נ"י נְוֶה־ נ"ר נְוֵי־ נְאוֹת־
לשון המקרא מרעה , בד"כ באמצע סביבה שוממת.
”וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל“ (שמואל ב׳ ז , פסוק ח ) ”וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי“ (ישעיהו סה , פסוק י ) ”בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי; עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.“ (תהלים כג , פסוק ב ) לשון המקרא מגורים .
”נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.“ (שמות טו , פסוק יג ) ”כִּי עִיר בְּצוּרָה בָּדָד נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ.“ (ישעיהו כז , פסוק י ) וְהָשֵׁב ישְֹרָאֵל לִנְוֵיהֶם כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָן וּלְוִיִם לְדוּכָנָם תפילת מוסף שם פרטי לזכר.צורת הרבים המקראית על פי רוב באל"ף נאות . צורת היחיד תמיד בלא אלף חוץ מן ”לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ“ (תהלים צג , פסוק ה ) לחלק מהפרשנויות (רש"י; דעת מקרא)[1]
יש מקשרים את משמעות (1) לפועל בערבית نَوَى (נַוַה) שאחת מהוראותיו היא 'התקדם לקראת', 'נדד לכיוון יעד רצוי'. שהנוה הוא מקום מרעה במדבר, יעד למסעות רועים ונוודים.[2]
במצרית : nwy, "נֻאִי" - מים, מקווה מים.[3]
נראה שיש קשר לתואר נאוה , שבלשון חז"ל נהיה נאה . פרשנים מפרשים [ עריכה ] מלבי"ם (ישעיה כז,י): "נוה – עקר הוראתו על נאות דשא גנות ופרדסים, ומשם הושאל לנאות אדם הכולל גם הגנות שהם סביב למשכנו".
מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] נווה , באתר האקדמיה ללשון העברית.הערות שוליים [ עריכה ]
↑ על פי זה הסביר רש"י את הצורה החריגה "נַאֲוָה" שבה האלף חטופה ולא נחה. אמנם לפי רוב הפירושים שם הוא במשמעות יופי, נוי, כשאר ההופעות של נאוה באלף.
↑ האקדמיה ללשון, "נווה".
↑ Mark Vygus, Middle Egyptian Dictionary, 2018. p 1420
לשון המקרא גָּר , שָׁכַן .
”וְאַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע“ (חבקוק ב , פסוק ה ) מילה יחידאית, גזור מ"נוה" (2). פרשנים מפרשים [ עריכה ] ר"י קרא : "לא ינוה – לא ידור בנויהו".מילים נרדפות [ עריכה ] 
לערך העוסק בתואר שהוראתו יופי; ראו נאוה.
