מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חכה
|
| הגייה* |
chaka
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־כ־ך
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
| נטיות |
חַכַּת־, ר׳ חַכּוֹת
|
חכה מודרנית מונחת על החוף.
- מקל שמחובר אליו סליל חוטים עם קרס בקצהו, אליו נהוג לקשור פתיון למטרת דיג.
- ”וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל-מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל-פְּנֵי-מַיִם אֻמְלָלוּ.“ (ישעיהו יט, פסוק ח)
- ”כֻּלּה בְחַכָּה הֵעֲלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל-כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל.“ (חבקוק א, פסוק טו)
- ”תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ.“ (איוב מ, פסוק כה)
- סברה עממית גורסת כי מקור השם בכך שצריך לחכות זמן רב עד לתפיסת הדג.[דרוש מקור]
- נקראת כך כיוון שדרכה לתפוס את הדג בחִכֹּו. (האבן עזרא בישעיהו מציין שזו 'דרך רחוקה' אך לא מציע אפשרות אחרת)
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חכה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חכה |
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
חיכה
|
| שורש וגזרה |
ח־כ־י/ה
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- שהה זמן מה דרוך עד לבואו של דבר.
- ”וְלָקַחְתָּ פַךְ-הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה וְלֹא תְחַכֶּה.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק ג)
- ”וְחִכִּיתִי לַיהוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי-לוֹ.“ (ישעיהו ח, פסוק יז)
- ”כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם-יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה-לוֹ כִּי-בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.“ (חבקוק ב, פסוק ג)
- ”מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא-חִכּוּ לַעֲצָתוֹ.“ (תהלים קו, פסוק יג)
- ”אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה.“ (דניאל יב, פסוק יב)
- רוני חיכה לאוטובוס בתחנה עד בוש, בגילו כבר קשה לחכות זמן רב
- במקורות מופיע פעמים ספורות גם בבניין קל: ”וְלַכֵן יְחַכֶּה יְהוָה לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי-אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה אַשְׁרֵי כָּל-חוֹכֵי לוֹ“ (ישעיהו ל, פסוק יח)[1]
מילים נרדפות[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: חכה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חכה