מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חכה
|
הגייה* |
khaka
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ח־כ־ך
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
נטיות |
חַכַּת־, ר׳ חַכּוֹת
|
- מקל שמחובר אליו סליל חוטים עם קרס בקצהו, אליו נהוג לקשור פתיון למטרת דיג.
- ”וְאָנוּ הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל־מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה; וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל־פְּנֵי־מַיִם אֻמְלָלוּ.“ (ישעיהו יט, פסוק ח)
- ”כֻּלּה בְחַכָּה הֵעֲלָה, יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ; וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ, עַל־כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל.“ (חבקוק א, פסוק טו)
- ”תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה; וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ.“ (איוב מ, פסוק כה)
- סברה עממית גורסת כי מקור השם בכך שצריך לחכות זמן רב עד לתפיסת הדג.[דרוש מקור]
- נקראת כך כיוון שדרכה לתפוס את הדג בחִכֹּו. (האבן עזרא בישעיהו מציין שזו 'דרך רחוקה' אך לא מציע אפשרות אחרת)
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: חכה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חכה |
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
חיכה
|
שורש וגזרה |
ח־כ־י/ה
|
בניין |
פִּעֵל
|
- שהה זמן מה דרוך עד לבואו של דבר.
- ”וְלָקַחְתָּ פַךְ־הַשֶּׁמֶן, וְיָצַקְתָּ עַל־רֹאשׁוֹ – וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר יהוה, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵל; וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה, וְלֹא תְחַכֶּה.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק ג)
- ”וְחִכִּיתִי לַיהוה, הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב; וְקִוֵּיתִי־לוֹ.“ (ישעיהו ח, פסוק יז)
- ”כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב; אִם־יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה־לוֹ, כִּי־בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.“ (חבקוק ב, פסוק ג)
- ”מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו; לֹא־חִכּוּ לַעֲצָתוֹ.“ (תהלים קו, פסוק יג)
- ”אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים; אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה.“ (דניאל יב, פסוק יב)
- רוני חיכה לאוטובוס בתחנה עד בוש, בגילו כבר קשה לחכות זמן רב
- במקורות מופיע פעמים ספורות גם בבניין קל: ”וְלַכֵן יְחַכֶּה יהוה לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי־אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יהוה אַשְׁרֵי כָּל־חוֹכֵי לוֹ.“ (ישעיהו ל, פסוק יח)[1]
מילים נרדפות[עריכה]