מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הפחית משקל.
- ”וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו; וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם...“ (יונה א, פסוק ה)
- חגי זרק את שקי־החול מהכדור הפורח כדי להקל את משקלו.
- בהשאלה: הסיר נטל, גרם רווחה.
- ”וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת – וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם; וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ.“ (שמות יח, פסוק כב)
- ”אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת־עֻלֵּנוּ; וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר־נָתַן עָלֵינוּ – וְנַעַבְדֶךָּ.“ (מלכים א׳ יב, פסוק ד)
- משה הקל על החמור בכך שנטל ממנו את השקים.
- פסק לא בחומרה, מיתן את הדין.
- בשל מצבו הבריאותי הרעוע החליט השופט להקל בדינו של הגנב.
- בֵּית הִלֵּל נְחְשְׁבוּ לְמֵקִֵלִים בַּהֲלָכָה.
השורש קלל א |
השורש ק־ל־ל א הוא שורש מגזרת הכפולים.
ק־ל־ל א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
קַל |
קַל |
יֵקַל |
קַל |
לָקֹל |
נִפְעַל |
נָקַל |
נָקֵל |
יִקַּל |
הִקֵּל |
לְהִקֵּל |
הִפְעִיל |
הֵקֵל |
מֵקֵל |
יָקֵל |
הָקֵל |
לְהָקֵל |
הֻפְעַל |
הוּקַל |
מוּקָל |
יוּקַל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|