מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
עִנְבָּר (גם: עַנְבָּר)
[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ענבר
|
הגייה* |
inbar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
משקל קִטָּל
|
נטיות |
|
תליוני ענבר
- לשון ימי הביניים אבן חן הנוצרת מהתאבנות שרף עצים במעבה האדמה.
- "וזה הוא שמות הסמנים בלשון ערבי-עוד בלסאן, ואצ'פאר טיב, ומיעה, ולבאן, ומסך, וקציעה, וסנבל אלנארדין, וזעפראן, וקסט, ועוד, וקשר סליכ'ה, וענבר" (משנה תורה להרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק ד')
- גון של צהוב
- "ואת הלכת, בחוץ שלכת, / והבדידות נמשכת. / השמש בצבעי ענבר, / עם משהו שכבר עבר." (שלכת, מאת סרז' לאמה, בתרגום משה בן שאול)
- שם פרטי לנקבה
- מפרסית-אמצעית (𐭠𐭭𐭡𐭫) בהגיית ענבּל, המושאלת לعَنْبَر (עַנְבָּר).
![ויקיפדיה](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/80/Wikipedia-logo-v2.svg/20px-Wikipedia-logo-v2.svg.png) ערך בוויקיפדיה: ענבר |
![ויקישיתוף](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png) תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ענבר |