מסטיקא
מַסְטִיקָא
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מסטיקא |
הגייה* | mastika |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
![](http://upload.wikimedia.org/wiktionary/he/thumb/b/b2/%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%90.jpg/184px-%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%90.jpg)
- תבלין המופק מתוך שרף עצי אלה ובעיקר מהסוג אלת המסטיק ומשמשת בתור סם מרפא ובתור חומר גלם לתעשיה והסמכה של מאכלים מזרחיים. ביחד עם שרף עץ הלבונה מכונה בשם: "מסטיק ערבי" או "מסטיק תימני". כיום גדל בעיקר באזור מסטיקוחוריה (כפרי המסטיק) בדרום-מערב האי כיוס בים האגאי.
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: "מסטיכה", μαστιχα וגם בפיניקית ומשמעו "לעיסה" או "ללעוס". בלטינית "mastico" פירושו "אני לועס".
תרגום
[עריכה]- יוונית: μαστίχα (הגייה: masticha = מסטיכה)
- אנגלית: mastic (נקרא גם: mastix)
- רוסית: мастика (הגייה: mastíka)
מידע נוסף
[עריכה]- לשרף הנוטף מעץ האלה קראו היהודים בשם "הומה". את ההומה כינו "עסיסי הנבואה" ובפי יהודי מרוקו נקרא בשם "מסטכה".
- בתוספתא למסכת שבת דנים חז"ל אם מותר ללעוס את שרף המסטיקא ביום שבת: " "אין לועסין מוסתכין בשבת. אימתי? בזמן שמתכוין לרפואה. אם מפני ריח הפה הרי זה מותר" (תוספתא שבת יג ז)
- במקורות אחרים נכתב מצטיכי.
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]![]() |
![]() |
![]() |
![]() |