מסטיקא
מַסְטִיקָא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מסטיקא |
| הגייה* | mastika |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- תבלין המופק מתוך שרף עצי אלה ובעיקר מהסוג אלת המסטיק ומשמשת בתור סם מרפא ובתור חומר גלם לתעשיה והסמכה של מאכלים מזרחיים. ביחד עם שרף עץ הלבונה מכונה בשם: "מסטיק ערבי" או "מסטיק תימני". כיום גדל בעיקר באזור מסטיקוחוריה (כפרי המסטיק) בדרום-מערב האי כיוס בים האגאי.
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: "מסטיכה", μαστιχα וגם בפיניקית ומשמעו "לעיסה" או "ללעוס". בלטינית "mastico" פירושו "אני לועס".
תרגום
[עריכה]- יוונית: μαστίχα (הגייה: masticha = מסטיכה)
- אנגלית: mastic (נקרא גם: mastix)
- רוסית: мастика (הגייה: mastíka)
מידע נוסף
[עריכה]- לשרף הנוטף מעץ האלה קראו היהודים בשם "הומה". את ההומה כינו "עסיסי הנבואה" ובפי יהודי מרוקו נקרא בשם "מסטכה".
- בתוספתא למסכת שבת דנים חז"ל אם מותר ללעוס את שרף המסטיקא ביום שבת: " "אין לועסין מוסתכין בשבת. אימתי? בזמן שמתכוין לרפואה. אם מפני ריח הפה הרי זה מותר" (תוספתא שבת יג ז)
- במקורות אחרים נכתב מצטיכי.
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מסטיקא |
| ערך בוויקיפדיה: אלת המסטיק |
| ערך בוויקיפדיה: מסטיקוחוריה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסטיקא |
