צרי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צֳרִי (גם: צְרִי)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צרי |
| הגייה* | tzori |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטִי |
| נטיות | בהפסק: צֹרִי |
- לשון המקרא שרף אשר בימים עברו נהגו להכין ממנוּ תרופות שסיפקו שלווה ומרגוע לגוף ולנפש.
- ”...וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.“ (בראשית מג, פסוק יא)
- ”הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי.“ (ירמיהו ח, פסוק כב)
- ”עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי בְּתוּלַת בַּת מִצְרָיִם לַשָּׁוְא הִרְבֵּית רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.“ (ירמיהו מו, פסוק יא)
- ”פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵּא.“ (ירמיהו נא, פסוק ח)
- "בַּלֵּב –אשֶׁר שָׁלֵו,צֳרִי" ("אֹשֶׁר שָׁלֵו", רחל המשוררת)
- ”וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם/ צֳרִי גִּלְעֲדֵך – נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב.“ (יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מקור המילה בתנ"ך, וזהו ההסבר לתנועת החטף קמץ שעל האות צ', שאף-על-פי שאיננה גרונית (אהחר"ע), כך מנוקדת במקרא.
- המילה מתועדת בלוחות אל-עמארנה מן המאה ה-14 לפנה"ס הכתובות בניב כנעני, בהגיית צֻאֻרווּ şu-ur-wu צטוט: "נתתי... וכד בשמים, צרי". אוגריתית -צְרוּ ẓrw צרי בהוראת "בלסם" הוא הבלסמון (אפרסמון, ראו פירוש ב') .לפיכך בעברית, השם הפרטי צרויה יכול להתפרש - "בלסמון האל"[1]
- באכדית צרוwה - ṣurwa . כנראה סוג שרף הנקרא Storax balsam , ומבחינה לשונית, מדובר כנראה בגרסה אכדית לשם האוגריתי [2].
- בערבית דרומית עתיקה - טְ'רו ḍrw . מזוהה כעץ אלת המסטיק.ערבית - טָ'רו ḍarw מזוההה כפרי עץ אלת המסטיק[3]
- סומלית - בִּילסין bilsin.