מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שריפה
|
הגייה* |
srefa
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׂ־ר־ף
|
דרך תצורה |
משקל קְטֵלָה
|
נטיות |
שְׂרֵפַת־; ר׳ שְׂרֵפוֹת
|
שריפה
- דְּלֵקַת אֵשׁ.
- ”בָּאנוּ אֱלֵי אַרְצָם אֲשֶׁר דָּמְתָה אֶל / עֵדֶן לְפָנִים – וַתְּהִי לִשְׂרֵפָה“ (אִם תֵּבְךְּ, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה“ (ירמיהו נא, פסוק כה)
- ” כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ“ (ישעיהו ט, פסוק ד)
- "ריח של שריפות/ושוב קשה לראות/שמלווה אותנו מסך של ערפל" (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)
- לשון חז"ל סוג של הוצאה להורג המתבצעת על ידי השלכת אש לתוך גופו של הנידון למוות.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שריפות |
השורש שׂרף
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
הבערה באש
|
גזרה |
גזרת השלמים
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
נטיות הפעלים[עריכה]
שׂ־ר־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׂרַף
|
שׂוֹרֵף, שָׂרוּף
|
יִשְׂרֹף
|
שְׂרֹף
|
לִשְׂרֹף
|
נִפְעַל
|
נִשְׂרַף
|
נִשְׂרָף
|
יִשָּׂרֵף
|
-אין-
|
לְהִשָּׂרֵף
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-שֹֹרַף
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|