מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
הקפיא
|
| שורש וגזרה |
ק־פ־א
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- לשון המקרא הפך נוזל למוצק, ע"פ רוב תוך קירור.
- ”הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי; וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי“ (איוב י, פסוק י)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר בן סירא. ”יַקְפִּיא כַּנֵּד אֲגַם וָנָחַל; וְיַעֲטוּ מְעִיל קֶרַח כַּשִּׁרְיוֹן.“ (בן סירא מד, פסוק כא)
- "הקפיא לב הים ועלה הים ומלא על כל גדותיו" (מדרש תהלים קיד)
- עברית חדשה עצר תהליך, פעולה, או תוכנית, מנע את ההתקדמות.
- השורש מארמית: בלשון חז"ל קפא גם ובעיקר לציפה ועליה למעלה. כנראה מדרך הקרח לצוף על המים.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
| השורש קפא
|
|
השורש ק־פ־א הוא שורש מגזרת נל"א.
| ק־פ־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
קָפָא
|
קוֹפֵא,
(ב׳ פעוּל: קָפוּא)
|
יִקְפָּא
|
קְפָא
|
לִקְפֹּא
|
| נִפְעַל
|
נִקְפָּא
|
נִקְפָּא
|
יִקָּפֵא
|
הִקָּפֵא
|
לְהִקָּפֵא
|
| הִפְעִיל
|
הִקְפִּיא
|
מַקְפִּיא
|
יַקְפִּיא
|
הַקְפֵּא
|
לְהַקְפִּיא
|
| הֻפְעַל
|
הֻקְפָּא
|
מֻקְפָּא
|
יֻקְפָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
קִפֵּא
|
מְקַפֵּא
|
יְקַפֵּא
|
קַפֵּא
|
לְקַפֵּא
|
| פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְקַפֵּא
|
מִתְקַפֵּא
|
יִתְקַפֵּא
|
הִתְקַפֵּא
|
לְהִתְקַפֵּא
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: הקפאה