הקפיא

הִקְפִּיא

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הקפיא
שורש וגזרה	ק־פ־א
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא הפך נוזל למוצק, ע"פ רוב תוך קירור.

   • ”הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי; וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי“ (איוב י, פסוק י)
   • ”יַקְפִּיא כַּנֵּד אֲגַם וָנָחַל; וְיַעֲטוּ מְעִיל קֶרַח כַּשִּׁרְיוֹן.“ (בן סירא מד, פסוק כא)
   • "הקפיא לב הים ועלה הים ומלא על כל גדותיו" (מדרש תהלים קיד)

2. עברית חדשה עצר תהליך, פעולה, או תוכנית, מנע את ההתקדמות.

גיזרון

• השורש מארמית: בלשון חז"ל קפא גם ובעיקר לציפה ועליה למעלה. כנראה מדרך הקרח לצוף על המים.
• המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים

• מקפיא דם

נגזרות

• הקפאה
• הוקפא
• מקפיא

מילים נרדפות

• איבן
• הקשה

ניגודים

• המס
• הפשיר
• התיך
• מוגג

תרגום

• אנגלית: freeze‏‏‏‏
• ערבית: جَمَّدَ‏‏‏‏

ראו גם

• מקפא

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הקפאה