מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | לבונה |
הגייה* | levona |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ל־ב־ן |
דרך תצורה | משקל קְטוֹלָה |
נטיות | |
איור בוטני של צמח הלבונה
שרף הלבונה
- לשון המקרא שרף ריחני המופק מעץ שבמשפחת הבשמיים.
- ”וַיֹּאמֶר יהוה, אֶל־מֹשֶׁה – קַח־לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה; סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה.“ (שמות ל, פסוק לד)
- ”...לֹא־יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא־יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּי־מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן.“ (במדבר ה, פסוק טו)
- ”לָמָּה זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא, וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק; עֹלוֹתֵיכֶם לֹא לְרָצוֹן, וְזִבְחֵיכֶם לֹא עָרְבוּ לִי.“ (ירמיהו ו, פסוק כ)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין פסוק יז בפרק ד בספר שיר השירים. ”נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם כָּל־עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר וַאֲהָלוֹת, עִם כָּל־רָאשֵׁי בְשָׂמִים.“ (שיר השירים ד, פסוק יז)
- ”וָאֹמְרָה וַיְטַהֲרוּ הַלְּשָׁכוֹת וָאָשִׁיבָה שָּׁם כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים אֶת־הַמִּנְחָה וְהַלְּבוֹנָה.“ (נחמיה ג, פסוק יט)
- פניקית: בהגיית "לבנת" 𐤋𐤁𐤍𐤕. יוונית עתיקה: "ליבַּנוֹס" λίβανος. ארמית: "לְבוּנְתָּא" .ערבית: בהגיית לובַּן لُبَان
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבונה |