מלאך
מַלְאָךְ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מלאך |
| הגייה* | mal'akh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־א־ך |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
| נטיות | ר׳ מַלְאָכִים; מַלְאַךְ־, ר׳ מַלְאֲכֵי־ |
- לשון המקרא שְליח אלוהים, בריה על־אנושית המתווך בין בני־האדם ובין האל.
- ”וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ“ (בראשית כח, פסוק יב)
- ”דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא מלאך וחבטו על פניו“ (בבלי, מסכת יומא – דף יט, עמוד ב)
- ”אֲנִי מַלְאָךְ וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם“ (עלה אליי, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
- ”בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? – / שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, מַלְאָכִי!“ (ואם ישאל המלאך, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- במקרא, בניגוד לדמוי המקובל כיום, לא תוארו המלאכים כבעלי כנפיים.
- לפי המסורת היהודית מלווים את החוזר מבית־הכנסת מלאכים.
- לשון המקרא [ארכאי] שליח, אדם המבצע שליחות.
- ”וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר...“ (שמואל א׳ יט, פסוק יא)
- ”רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ“ (יהושע ו, פסוק יז)
- ”וַיְמַהֵר הַכֶּשֶׂב מַלְאָךְ לִשְׁלוֹחַ / וּבַעֲלֵי הַבְּרִית אֻסְּפוּ אַרְבַּעְתָּמוֹ.“ (הפרה, הכבש והגדי בברית עם הארי, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): אדם טוב־לב.
- הוא עזר לאישה מבוגרת לחצות את הכביש – ממש מלאך!
- עברית חדשה [עסקים] בהשאלה מן (3): אדם פרטי המשקיע בחברת הזנק מהונו האישי.
גזרון[עריכה]
- במקור 'שליח', משורש שמי משותף: ל-א-ך ומשדה סמנטי - 'שליחה' (sending). הפועל 'לאך' נשתכח בעברית אך קיים באוגריתית: לאך 'שלח (מסר)',[1][2] בערבית لاك (לאך) 'שלח (מסר)',[3] וכן בגעז.[2]. הדים להימצאות אותו שורש מצויים במילה: 'מלאכה' בהוראות הדנות בעינינים של 'שליחות, משימה' (בארמית, רק משמע טהור זה קיים)[4] ומשם בהשאלה 'עבודה, מקצוע' (כמו בביטוי 'משלח יד').
- מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎍𐎀𐎋 (מלאַך); ארמית: מַלְאֲכָא; געז: mlɨʾək) መልአከ); ערבית: مَلَاك (מַלַאכּ), פיניקית 𐤌𐤋𐤀𐤊 (מלאך)[5]. כבר בכתבי אוגרית משמשת המילה בשתי המשמעויות: שליח כלשהו,[6] וגם שליח מטעם האלים.[7]
- בתרגום השבעים של המקרא ליוונית, תורגמה המילה על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) בצורה הומוגנית (אחידה) בהגיית: אַנְגֶ'לוֹס angelos) ἄγγελος). כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: אנגלוס angelus (שליח האל) ובשם שהגייתו: נונטיוס nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.
פרשנים מפרשים[עריכה]
לדעת ר"א אבן עזרא מלאך נגזר מן מלאכה כלומר עושה מלאכת שולחו ראו במילה מַלְאֲכָה ”מלאכותיך“ (תהלים עג, פסוק כח) ו ”מלאכות“ (דברי הימים כח, פסוק יט).
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
שליח אלוהים
אדם המבצע שליחות
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מלאך |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלאכים |
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 482
- ↑ 2.0 2.1 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 71
- ↑ Hans Wehr, J. Milton Cowan, The Hans Wehr Dictionary of Modern Written Arabic, 4th Edition
- ↑ CAL.
- ↑ A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback
- ↑ למשל מכתב KTU2 2.76
- ↑ למשל לוח KTU2 1.2 I, ראו צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 62–71