מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
אכל
|
שורש וגזרה |
א־כ־ל, גזרת נפ"א
|
בניין |
פָּעַל
|
- לשון המקרא סיפק את הנחוץ לקיום גופו בלעיסת מזון ובליעתו.
- ” מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת.“ (בראשית ב, פסוקים טז–יז)
- ”כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן“ (משלי ל, פסוק כ)
- ”נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ט)
- לשון המקרא כִּלה, השמיד במהירות רבה
- ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ אדני הָלַךְ מֵעֵינָיו.“ (שופטים ו, פסוק כא)
- ”...אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב; הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק כה)
- האש אכלה בשדה ולא נותר ממנו דבר.
- לשון המקרא גרם נזק מתמשך.
- ”בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי, מֵעֵינָי.“ (בראשית לא, פסוק מ)
- העובש אוכל בקירות הבית.
- בשפות שמיות נוספות: אוגריתית 𐎀𐎋𐎍 (אַכל);[1] אכדית akālu; ארמית אֲכַל; ערבית أَكَلَ אַכַּל.[2]
- הביטוי בגעז "ʾawda - akali" פירושו: "שדה נדוש".
סיפק את הנחוץ לקיום גופו על ידי לעיסת מזון ובליעתו
ערך בוויקיפדיה: מזון |
השורש אכל
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
צריכת מזון
|
גזרה |
גזרת נפ"א
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־כ־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָכַל
|
אוֹכֵל
|
יֹאכַל
|
אֱכֹל
|
לֶאֱכֹל או לוֹכַל
|
נִפְעַל
|
נֶאֱכַל
|
נֶאֱכָל
|
יֵאָכֵל
|
הֵאָכֵל
|
לְהֵאָכֵל
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱכִיל
|
מַאֲכִיל
|
יַאֲכִיל
|
הַאֲכֵל
|
לְהַאֲכִיל
|
הֻפְעַל
|
הָאֳכַל
|
מָאֳכָל
|
יָאֳכַל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִכֵּל
|
מְאַכֵּל
|
יְאַכֵּל
|
אַכֵּל
|
לְאַכֵּל
|
פֻּעַל
|
אֻכַּל
|
מְאֻכָּל
|
יְאֻכַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַכֵּל
|
מִתְאַכֵּל
|
יִתְאַכֵּל
|
הִתְאַכֵּל
|
לְהִתְאַכֵּל
|
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
| |
|
- עברית חדשה כִּלה את החומר בדרך של שנוי כִּימי.
- עברית חדשה משרש מקראי (צורת פֻּעל קימת בתנ"ך - ראה להלן).
השורש אכל
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
צריכת מזון
|
גזרה |
גזרת נפ"א
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־כ־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָכַל
|
אוֹכֵל
|
יֹאכַל
|
אֱכֹל
|
לֶאֱכֹל או לוֹכַל
|
נִפְעַל
|
נֶאֱכַל
|
נֶאֱכָל
|
יֵאָכֵל
|
הֵאָכֵל
|
לְהֵאָכֵל
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱכִיל
|
מַאֲכִיל
|
יַאֲכִיל
|
הַאֲכֵל
|
לְהַאֲכִיל
|
הֻפְעַל
|
הָאֳכַל
|
מָאֳכָל
|
יָאֳכַל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִכֵּל
|
מְאַכֵּל
|
יְאַכֵּל
|
אַכֵּל
|
לְאַכֵּל
|
פֻּעַל
|
אֻכַּל
|
מְאֻכָּל
|
יְאֻכַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַכֵּל
|
מִתְאַכֵּל
|
יִתְאַכֵּל
|
הִתְאַכֵּל
|
לְהִתְאַכֵּל
|
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]
| |
|
- לשון המקרא התכלה בדרך של שינוי כימי.
- ”אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ“ (נחום א, פסוק י).
- ”וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל“ (שמות ג, פסוק ב)
- לשון המקרא בא עליו כיליון, הֶרס או מוות.
השורש אכל
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
צריכת מזון
|
גזרה |
גזרת נפ"א
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־כ־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָכַל
|
אוֹכֵל
|
יֹאכַל
|
אֱכֹל
|
לֶאֱכֹל או לוֹכַל
|
נִפְעַל
|
נֶאֱכַל
|
נֶאֱכָל
|
יֵאָכֵל
|
הֵאָכֵל
|
לְהֵאָכֵל
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱכִיל
|
מַאֲכִיל
|
יַאֲכִיל
|
הַאֲכֵל
|
לְהַאֲכִיל
|
הֻפְעַל
|
הָאֳכַל
|
מָאֳכָל
|
יָאֳכַל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִכֵּל
|
מְאַכֵּל
|
יְאַכֵּל
|
אַכֵּל
|
לְאַכֵּל
|
פֻּעַל
|
אֻכַּל
|
מְאֻכָּל
|
יְאֻכַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַכֵּל
|
מִתְאַכֵּל
|
יִתְאַכֵּל
|
הִתְאַכֵּל
|
לְהִתְאַכֵּל
|
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[3]
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אוכֶל
|
הגייה* |
okhel
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־כ־ל
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
ר׳ אֳכָלִים; אָכְלֵי־; כ׳ אָכְלוֹ
|
- חומר אשר יש באפשרות יצור חי לעכלו ולפרקו לחומרים מזינים והכרחיים (כגון: פחמימות, שומנים, מלחים וויטמינים) לתחזוקת פעולת הגוף ולשם הפקת אנרגיה לצורך קיומו.
- ”וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.“ (בראשית מא, פסוק לה)
- ”מִכָּל-הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא; וְכָל-מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל-כְּלִי יִטְמָא.“ (ויקרא יא, פסוק לד)
- ”הֲלֹא-אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם-לוֹ.“ (איוב יב, פסוק יא)
- ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ...“ (רות ב, פסוק יד)
- ”הַמּוֹצִיא אֳכָלִים כַּגְּרוֹגֶרֶת, חַיָּב, וּמִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ בְשִׁעוּרֵיהֶן, חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעֻקְצֵיהֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ד)
- ”שֶׁהַחַי עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו לְטַמֵא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, וְעַל גַּבָּיו מַדָּף לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין, מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ו, משנה ב)
- אוגריתית 𐎀𐎋𐎍 (אַכל);[1] געז: ʾəkl = תבואה, לחם.
ערך בוויקיפדיה: מזון |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אכל |
השורש אכל
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
צריכת מזון
|
גזרה |
גזרת נפ"א
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־כ־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָכַל
|
אוֹכֵל
|
יֹאכַל
|
אֱכֹל
|
לֶאֱכֹל או לוֹכַל
|
נִפְעַל
|
נֶאֱכַל
|
נֶאֱכָל
|
יֵאָכֵל
|
הֵאָכֵל
|
לְהֵאָכֵל
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱכִיל
|
מַאֲכִיל
|
יַאֲכִיל
|
הַאֲכֵל
|
לְהַאֲכִיל
|
הֻפְעַל
|
הָאֳכַל
|
מָאֳכָל
|
יָאֳכַל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִכֵּל
|
מְאַכֵּל
|
יְאַכֵּל
|
אַכֵּל
|
לְאַכֵּל
|
פֻּעַל
|
אֻכַּל
|
מְאֻכָּל
|
יְאֻכַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַכֵּל
|
מִתְאַכֵּל
|
יִתְאַכֵּל
|
הִתְאַכֵּל
|
לְהִתְאַכֵּל
|
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[4]
| |
|