אכל

אָכַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אכל
שורש וגזרה	א־כ־ל, גזרת נפ"א
בניין	פָּעַל

1. לשון המקרא סיפק את הנחוץ לקיום גופו בלעיסת מזון ובליעתו.

   • ”כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן“ (משלי ל, פסוק כ)
   • מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. (בראשית ב טז-יז)
   • ”נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ט)

2. לשון המקרא כִּלה, השמיד במהירות רבה

   • ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ אדני הָלַךְ מֵעֵינָיו.“ (שופטים ו, פסוק כא)
   • כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב (שמואל ב' יא כה)
   • האש אכלה בשדה ולא נותר ממנו דבר.

3. לשון המקרא גרם נזק מתמשך.

   • בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי. (בראשית לא מ)
   • העובש אוכל בקירות הבית.

גיזרון

• תנ"ך. השוו לערבית أَكَلَ,אַכַּל אכדית akālu, ארמית אֲכַל. ,שפת געז: ʾəkl = תבואה,לחם.

הביטוי בגעז "אָWדֲה אכָּלי" "ʾawda - akali" פירושו : "שדה נדוש".

הביטוי באוגריתית "תֵּלְחֵם לחם צם" - "tlḥm lḥm ẓm", משמעו "תאכל לחם-צוֹם"

פרשנים מפרשים

• רב אשי גרס כי - ”אוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵּילֵי שַׁבָּת “ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ט) היא לשון נקייה ל"שוכבת".

צירופים

• אוכל חינם
• אכל אותה
• אכל את הדייסה שבישל
• אכל את הכובע
• אכל את הלב
• אכל את עצמו
• ארץ אוכלת יושביה
• אכל בכל פה
• אכל כמו חזיר
• אכול ושתה כי מחר תמות
• אכל חרא
• אכול כפי יכולתך
• אכל קורצה
• אכל לקרדה
• אכל קש
• לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
• אכל את הלב
• אכל את הראש
• אכל פרי מעלליו
• בזעת אפך תאכל לחם
• אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה
• אוכל נבלות
• תוכו אכל קליפתו זרק
• דבש מצאת אכל דיך
• מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת

מילים נרדפות

• סעד (1)
• ברה (1)
• כילה (2)

תרגום

   סיפק את הנחוץ לקיום גופו על ידי לעיסת מזון ובליעתו

אנגלית: eat‏‏‏‏ גאורגית: ჭამა‏‏‏‏ ערבית: أكل‏‏‏‏ (הגייה: אַכַּלַ) צרפתית: manger‏‏‏‏

   השמיד במהירות רבה (אש)

אנגלית: consume‏, devour‏‏‏‏

   גרם נזק אטי ומתמשך

אנגלית: consume‏‏‏‏

ראו גם

• נאכל
• האכיל
• מזון
• רעב
• שבע

קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: מזון

אִכֵּל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אכל
שורש וגזרה	א־כ־ל, גזרת נפ"א
בניין	פִּעֵל

1. עברית חדשה כִּלה את החומר בדרך של שנוי כִּימי.

   • החלודה מאכלת את הברזל.

מקור

• עברית חדשה משרש מקראי (צורת פֻּעל קימת בתנ"ך - ראה להלן).

תרגום

• אנגלית: consume‏, corrode‏‏‏‏

ראו גם

• נאכל
• האכיל
• התאכל

אֻכַּל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אוכל
שורש וגזרה	א־כ־ל, גזרת נפ"א
בניין	פֻּעַל

1. לשון המקרא התכלה בדרך של שינוי כימי.

   • ”אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ“ (נחום א, פסוק י).
   • ”וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל“ (שמות ג, פסוק ב)

2. לשון המקרא בא עליו כיליון, הֶרס או מוות.

   • ”וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ“ (ישעיהו א, פסוק כ).

מקור

• מן התנ"ך.

תרגום

• אנגלית: consumed‏, corroded‏, devoured

ראו גם

• נאכל
• האכיל
• התאכל

אֹכֶל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוכֶל
הגייה*	ochel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־כ־ל
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ אֳכָלִים; אָכְלֵי־; כ׳ אָכְלוֹ

פירות, סוג נפוץ של אוכל

1. חומר אשר יש באפשרות יצור חי לעכלו ולפרקו לחומרים מזינים והכרחיים (כגון: פחמימות, שומנים, מלחים וויטמינים) לתחזוקת פעולת הגוף ולשם הפקת אנרגיה לצורך קיומו. גם מאכל

   • אקח אוכל לטיול הארוך על מנת שלא אהיה חלש ותשוש במהלכו.

גיזרון

• מן התנ"ך.

צירופים

• עם האוכל בא התאבון

מילים נרדפות

• מזון

תרגום

• אנגלית: food‏‏‏‏
• יידיש: עסנוואַרג‏‏‏‏
• לאדינו: לה קומידה‏‏‏‏
• רוסית: еда‏‏‏‏ (הגייה: edá)

ראו גם

• רעב
• עיכול

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מזון

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אכל