מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | אכל |
| שורש וגזרה | א־כ־ל, גזרת נפ"א |
| בניין | פָּעַל |
- לשון המקרא סיפק את הנחוץ לקיום גופו בלעיסת מזון ובליעתו.
- ” מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת.“ (בראשית ב, פסוקים טז–יז)
- ”כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן“ (משלי ל, פסוק כ)
- ”נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ט)
- לשון המקרא כִּלה, השמיד במהירות רבה
- ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ אדני הָלַךְ מֵעֵינָיו.“ (שופטים ו, פסוק כא)
- ”...אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב; הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק כה)
- האש אכלה בשדה ולא נותר ממנו דבר.
- לשון המקרא גרם נזק מתמשך.
- ”בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי, מֵעֵינָי.“ (בראשית לא, פסוק מ)
- העובש אוכל בקירות הבית.
- בשפות שמיות נוספות: אוגריתית 𐎀𐎋𐎍 (אַכל);[1] אכדית akālu; ארמית אֲכַל; ערבית أَكَلَ אַכַּל.[2]
- הביטוי בגעז "ʾawda - akali" פירושו: "שדה נדוש".
סיפק את הנחוץ לקיום גופו על ידי לעיסת מזון ובליעתו
 ערך בוויקיפדיה: מזון |
| השורש אכל |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | צריכת מזון |
| גזרה | גזרת נפ"א |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
| א־כ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָכַל |
אוֹכֵל |
יֹאכַל |
אֱכֹל |
לֶאֱכֹל או לוֹכַל |
| נִפְעַל |
נֶאֱכַל |
נֶאֱכָל |
יֵאָכֵל |
הֵאָכֵל |
לְהֵאָכֵל |
| הִפְעִיל |
הֶאֱכִיל |
מַאֲכִיל |
יַאֲכִיל |
הַאֲכֵל |
לְהַאֲכִיל |
| הֻפְעַל |
הָאֳכַל |
מָאֳכָל |
יָאֳכַל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִכֵּל |
מְאַכֵּל |
יְאַכֵּל |
אַכֵּל |
לְאַכֵּל |
| פֻּעַל |
אֻכַּל |
מְאֻכָּל |
יְאֻכַּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַכֵּל |
מִתְאַכֵּל |
יִתְאַכֵּל |
הִתְאַכֵּל |
לְהִתְאַכֵּל |
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
|
|
- עברית חדשה כִּלה את החומר בדרך של שנוי כִּימי.
- עברית חדשה משרש מקראי (צורת פֻּעל קימת בתנ"ך - ראה להלן).
| השורש אכל |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | צריכת מזון |
| גזרה | גזרת נפ"א |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
| א־כ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָכַל |
אוֹכֵל |
יֹאכַל |
אֱכֹל |
לֶאֱכֹל או לוֹכַל |
| נִפְעַל |
נֶאֱכַל |
נֶאֱכָל |
יֵאָכֵל |
הֵאָכֵל |
לְהֵאָכֵל |
| הִפְעִיל |
הֶאֱכִיל |
מַאֲכִיל |
יַאֲכִיל |
הַאֲכֵל |
לְהַאֲכִיל |
| הֻפְעַל |
הָאֳכַל |
מָאֳכָל |
יָאֳכַל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִכֵּל |
מְאַכֵּל |
יְאַכֵּל |
אַכֵּל |
לְאַכֵּל |
| פֻּעַל |
אֻכַּל |
מְאֻכָּל |
יְאֻכַּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַכֵּל |
מִתְאַכֵּל |
יִתְאַכֵּל |
הִתְאַכֵּל |
לְהִתְאַכֵּל |
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
|
|
- לשון המקרא התכלה בדרך של שינוי כימי.
- ”אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ“ (נחום א, פסוק י).
- ”וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל“ (שמות ג, פסוק ב)
- לשון המקרא בא עליו כיליון, הֶרס או מוות.
| השורש אכל |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | צריכת מזון |
| גזרה | גזרת נפ"א |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
| א־כ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָכַל |
אוֹכֵל |
יֹאכַל |
אֱכֹל |
לֶאֱכֹל או לוֹכַל |
| נִפְעַל |
נֶאֱכַל |
נֶאֱכָל |
יֵאָכֵל |
הֵאָכֵל |
לְהֵאָכֵל |
| הִפְעִיל |
הֶאֱכִיל |
מַאֲכִיל |
יַאֲכִיל |
הַאֲכֵל |
לְהַאֲכִיל |
| הֻפְעַל |
הָאֳכַל |
מָאֳכָל |
יָאֳכַל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִכֵּל |
מְאַכֵּל |
יְאַכֵּל |
אַכֵּל |
לְאַכֵּל |
| פֻּעַל |
אֻכַּל |
מְאֻכָּל |
יְאֻכַּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַכֵּל |
מִתְאַכֵּל |
יִתְאַכֵּל |
הִתְאַכֵּל |
לְהִתְאַכֵּל |
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אוכֶל |
| הגייה* | okhel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־כ־ל |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ אֳכָלִים; אָכְלֵי־; כ׳ אָכְלוֹ |
פירות, סוג נפוץ של אוכל
- חומר אשר יש באפשרות יצור חי לעכלו ולפרקו לחומרים מזינים והכרחיים (כגון: פחמימות, שומנים, מלחים וויטמינים) לתחזוקת פעולת הגוף ולשם הפקת אנרגיה לצורך קיומו.
- ”וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.“ (בראשית מא, פסוק לה)
- ”מִכָּל-הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא; וְכָל-מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל-כְּלִי יִטְמָא.“ (ויקרא יא, פסוק לד)
- ”הֲלֹא-אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם-לוֹ.“ (איוב יב, פסוק יא)
- ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ...“ (רות ב, פסוק יד)
- ”הַמּוֹצִיא אֳכָלִים כַּגְּרוֹגֶרֶת, חַיָּב, וּמִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ בְשִׁעוּרֵיהֶן, חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעֻקְצֵיהֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ד)
- ”שֶׁהַחַי עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו לְטַמֵא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, וְעַל גַּבָּיו מַדָּף לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין, מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ו, משנה ב)
- אוגריתית 𐎀𐎋𐎍 (אַכל);[1] געז: ʾəkl = תבואה, לחם.
 ערך בוויקיפדיה: מזון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אכל |
| השורש אכל |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | צריכת מזון |
| גזרה | גזרת נפ"א |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
| א־כ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָכַל |
אוֹכֵל |
יֹאכַל |
אֱכֹל |
לֶאֱכֹל או לוֹכַל |
| נִפְעַל |
נֶאֱכַל |
נֶאֱכָל |
יֵאָכֵל |
הֵאָכֵל |
לְהֵאָכֵל |
| הִפְעִיל |
הֶאֱכִיל |
מַאֲכִיל |
יַאֲכִיל |
הַאֲכֵל |
לְהַאֲכִיל |
| הֻפְעַל |
הָאֳכַל |
מָאֳכָל |
יָאֳכַל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִכֵּל |
מְאַכֵּל |
יְאַכֵּל |
אַכֵּל |
לְאַכֵּל |
| פֻּעַל |
אֻכַּל |
מְאֻכָּל |
יְאֻכַּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַכֵּל |
מִתְאַכֵּל |
יִתְאַכֵּל |
הִתְאַכֵּל |
לְהִתְאַכֵּל |
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
|
|