לדלג לתוכן

אכל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָכַל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאכל
שורש וגזרהא־כ־ל, גזרת נפ"א
בנייןפָּעַל
  1. לשון המקרא קלט מזון דרך פיו.
    • ”...מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ; כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת.“ (בראשית ב, פסוקים טז–יז)
    • ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ; שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.“ (דברים יד, פסוק ד)
    • ”כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת; אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ, וְאָמְרָה לֹא־פָעַלְתִּי אָוֶן.“ (משלי ל, פסוק כ)
    • ”נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת; וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ט)
  2. לשון המקרא כִּלה, השמיד במהירות רבה
    • ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ אדני הָלַךְ מֵעֵינָיו.“ (שופטים ו, פסוק כא)
    • ”...אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב; הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק כה)
    • האש אכלה בשדה ולא נותר ממנו דבר.
  3. לשון המקרא גרם נזק מתמשך.
    • ”בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי, מֵעֵינָי.“ (בראשית לא, פסוק מ)
    • העובש אוכל בקירות הבית.

גזרון

[עריכה]
  • בשפות שמיות נוספות: אוגריתית 𐎀𐎋𐎍 (אַכל);[1] אכדית akālu; ארמית אֲכַל; ערבית أَكَلَ אַכַּל.[2]
הביטוי בגעז "ʾawda - akali" פירושו: "שדה נדוש".

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   קלט מזון דרך פיו
   השמיד במהירות רבה (אש)
   גרם נזק אטי ומתמשך

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. ↑ לוחות UT 75 I
  2. ↑ "אכל",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 398)
השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתצריכת מזון
גזרהגזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשוןהמקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערות

[עריכה]
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)

אִכֵּל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאכל
שורש וגזרהא־כ־ל, גזרת נפ"א
בנייןפִּעֵל
  1. עברית חדשה כִּלה את החומר בדרך של שנוי כִּימי.
    • החלודה מאכלת את הברזל.

מקור

[עריכה]
  • עברית חדשה משרש מקראי (צורת פֻּעל קימת בתנ"ך - ראה להלן).

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתצריכת מזון
גזרהגזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשוןהמקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערות

[עריכה]
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)

אֻכַּל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאוכל
שורש וגזרהא־כ־ל, גזרת נפ"א
בנייןפֻּעַל
  1. לשון המקרא התכלה בדרך של שינוי כימי.
    • ”אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ“ (נחום א, פסוק י).
    • ”וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל“ (שמות ג, פסוק ב)
  2. לשון המקרא בא עליו כיליון, הֶרס או מוות.

מקור

[עריכה]
  • מן התנ"ך.

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתצריכת מזון
גזרהגזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשוןהמקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערות

[עריכה]
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)

אֹכֶל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאוכֶל
הגייה*okhel
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־כ־ל
דרך תצורהמשקל קֹטֶל
נטיותר׳ אֳכָלִים; אָכְלֵי־; כ׳ אָכְלוֹ
פירות, סוג נפוץ של אוכל
  1. חומר אשר יש באפשרות יצור חי לעכלו ולפרקו לחומרים מזינים והכרחיים (כגון: פחמימות, שומנים, מלחים וויטמינים) לתחזוקת פעולת הגוף ולשם הפקת אנרגיה לצורך קיומו.
    • ”וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.“ (בראשית מא, פסוק לה)
    • ”מִכָּל-הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא; וְכָל-מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל-כְּלִי יִטְמָא.“ (ויקרא יא, פסוק לד)
    • ”הֲלֹא-אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם-לוֹ.“ (איוב יב, פסוק יא)
    • ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ...“ (רות ב, פסוק יד)
    • ”הַמּוֹצִיא אֳכָלִים כַּגְּרוֹגֶרֶת, חַיָּב, וּמִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ בְשִׁעוּרֵיהֶן, חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעֻקְצֵיהֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ד)
    • ”שֶׁהַחַי עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו לְטַמֵא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, וְעַל גַּבָּיו מַדָּף לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין, מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ו, משנה ב)

גזרון

[עריכה]
  • אוגריתית 𐎀𐎋𐎍 (אַכל);[1] געז: ʾəkl = תבואה, לחם.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מזון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אכל
השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתצריכת מזון
גזרהגזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשוןהמקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערות

[עריכה]
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ↑ לוח UT Krt