אראל

אֶרְאֵל[עריכה]

[מליצה] מלאך, יצור שמיימי המקשר בין האל לבין בני האדם.
- "אמר לון מצוקים ואראלים תפוסין בלוחות הברית וגברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת כלאיים, דף מב', א' פרק ט' הלכה ג')
- "ולפיכך נקראים חיות הקודש והם למעלה מן הכול, אופנים, ואראלים, וחשמלים, ושרפים, ומלאכים, ואלוהים, ובני אלוהים, וכרובים, ואישים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ח')
- "עֵת עָלִים רְטֻבִּים, רַעֲנַנִּים, יָפִיצוּ נִיחֹחַ הַמּוֹר, כְּמוֹ שִׂיחַ אֶרְאֶלִּים, שִׁנְאַנִּים" (נצאה, נגורה שאננים / שאול טשרנחובסקי)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן“ (ישעיהו לג, פסוק ז).
יידיש, "ארעאל(ן)" - בהוראת הִלּה (השוו, אל+air) ^[1].